סביונטה

מנטובה וסביונטה
**Sabbioneta**
**אתר מורשת עולמית**
	הדואומו
	הדואומו
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותיים בשנת 2008, לפי קריטריונים 2, 3
מדינה	איטליה
שטח האתר	37.27 קמ"ר (נכון ל־9 באוקטובר 2011)
חלק מתוך	Mantua and Sabbioneta
	www.comune.sabbioneta.mn.it

סביונטה
**Sabbioneta**
	סמל סביונטה סמל סביונטה
	העיריה
	העיריה
מדינה	איטליה
מחוז	לומברדיה
שפה רשמית	איטלקית
שטח	37 קמ"ר
גובה	18 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	4,260 (1 בינואר 2023)
קואורדינטות	45°0′0″N 10°29′24″E / 45.00000°N 10.49000°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.comune.sabbioneta.mn.it
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון סביונטה

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שגיאות פרמטריות בתבנית:תבנית מידע/אתר מורשת
'סוג: תרבותיים' אינו ערך חוקי

סביונטה (באיטלקית Sabbioneta) היא עיר במחוז לומברדיה, בצפון איטליה, בנפת מנטובה. העיר שוכנת 30 ק"מ צפונית לפארמה, על הגדה הצפונית של נהר הפו. היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 2008, יחד עם העיר מנטובה.

על העיר

העיר הנוכחית נוסדה בשנת 1591 על ידי הדוכס וספזיאנו הראשון לבית גונצגה (Vespasiano I Gonzaga). היא הוקמה בצד הדרך הרומאית העתיקה "ויה ויטליאנה" (Via Vitelliana). מיקום העיר הוא אסטרטגי, והיא חולשת על צדו המזרחי של עמק הפו הפורה והמאוכלס.

העיר הוקמה בתור מצודה של הדוכס ובני-ביתו וכך היא גם נראית היום. העיר מוקפת חומה גבוהה יחסית עם חפיר לפניה. רחובות ישרים של בתי מגורים מקיפים את ארמון הדוכס בצורת מרובע. העיר הוקמה לפי העקרונות של ה"עיר האידאלית" כפי שנתפסה בתקופת הרנסאנס. סביונטה כונתה "אתונה הקטנה של דוכסות גונצגה".

בין המבנים המרכזיים בעיר ניתן למנות את:

ארמון הדוכס - היום מושב העירייה.
התיאטרון, אשר נוספה לו חזית מודרנית.
גלריות (מדרכות מקורות) ברחובותיה המרכזיים של העיר.
ארמון גן לנוי ולשעשועים.
הכנסייה

בזכות המבנה האדריכלי שלה היא נבחרה לאתר מורשת עולמית.

מורשת יהודית

עיריית סביונטה החליטה להקדיש תשומת לב לשימור המורשת היהודית של העיר, על מנת להגביר את התיירות אליה. כך נותר בה אזכור לדפוס העברי, הדפוס של טוביה בן אליעזר ממשפחת פואה. הדפוס החל לפעול בשנת 1551 בהדפסת ספרו של יוסף שלוש "מרכבת המשנה" וסיים את פעולתו בשנת 1559 בהדפסת חושן משפט של יעקב בן הרא"ש. הודפסו בו ספרים נוספים כגון משנה תורה לרמב"ם וסידור לבני רומי. על כל ההדפסות הוטבע סמל המשפחה ובתוכו מגן דוד. בעיר היה גם בית דפוס נוסף של סלומון פורטי (Salomone Forti).

לאחר האשמות כי בית הדפוס מדפיס ספרים העלולים לפגוע בנצרות, הוא עבר לבעלות נוצרית. הספרים שהיו בתהליך הדפסה הושלמו בבתי הדפוס העבריים בערים השכנות.

היהודים, שהיו בעלי אחוזות באזור פורה זה של המדינה, גרו במקום החל משנת 1446, עוד לפני הקמת העיר. בשנת 1773 היו בה 63 יהודים ובשנת 1821 - 113. הכיבוש האוסטרי הביא לעזיבת היהודים למנטובה השכנה.

כיום אין בעיר קהילה יהודית. בית הכנסת המקומי שוחזר והיה למוזיאון ליהדות. מתקיימות בו תערוכות קבע בנושאי יהדות ומדינת ישראל. הנהגת יהדות מנטובה מנהלת את האינטרסים היהודים בעיר, כולל החזקת בית הקברות העתיק. בית הכנסת נסגר עקב מצבו הרעוע.

הדפסות עיקריות מבית הדפוס העברי בעיר

חמישה חומשי תורה - עם "אותות הקפיטולי". ההדפסה החלה בסביונטה ב-1557 והסתיימה בסוונוטו (Sevonoto).
הרמב"ם, מורה נבוכים, 1553.
יעקב בן אשר, אבן העזר (שחיבר יעקב בן הרא"ש), 1553.