סכסוך ישראל – רצועת עזה
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | ||||||||||||||
| מפת ישראל ורצועת עזה | ||||||||||||||
| מלחמה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, זליגה של המלחמה בטרור בסיני והסכסוך האיראני-ישראלי | ||||||||||||||
| תאריכים | 28 ביוני 2006 – מתמשך (18 שנים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | רצועת עזה, דרום ישראל וסיני | |||||||||||||
| עילה |
הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית (2006)  | |||||||||||||
| תוצאה | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
סכסוך ישראל–רצועת עזה הוא הסכסוך בין מדינת ישראל לבין ארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה, כחלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. מקור הסכסוך הוא ניצחון ארגון חמאס בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ברצועת עזה ב-2006 והסלים עם פיצול ממשלת הרשות הפלסטינית לממשלת הפת"ח בגדה המערבית ולממשלת החמאס ברצועת עזה וכיבוש הרצועה על ידי חמאס. שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל מרצועת עזה והסגר הישראלי-מצרי על הרצועה החריפו את הסכסוך.
כחלק מתוכנית ההתנתקות ב-2005, ישראל שמרה על שליטה בלעדית על המרחב האווירי והמים הטריטוריאליים של עזה, המשיכה לפטרל ולפקח על היקף היבשה החיצוני של רצועת עזה, למעט הגבול הדרומי ביותר שלה (שם שמרה מצרים על השליטה בגבול). המעברים היו בפיקוח של פקחים אירופאים) והמשיכו לפקח ולחסום את קו החוף של עזה. ישראל מספקת ושולטת במידה רבה בתשתיות אספקת המים, החשמל והתקשורת של עזה. לפי ארגוני Human Rights Watch ואמנסטי אינטרנשיונל, ישראל נותרה מדינה כובשת לפי החוק הבינלאומי. האו"ם הצהיר כי על פי החלטות העצרת הכללית ומועצת הביטחון, הוא רואה ברצועת עזה חלק מ"השטחים הפלסטיניים הכבושים". ממשלת הפת"ח בגדה המערבית, המוכרת בינלאומית כנציגה הבלעדית של "מדינת פלסטין", מתייחסת לרצועת עזה כחלק מהמדינה הפלסטינית ואינה מכירה בממשלת חמאס.
הסכסוך הוא גם זירת מאבק כוחות בין מדינות במזרח התיכון כולל מצרים, איראן, טורקיה וקטר, התומכים בצדדים שונים של הסכסוך לאור העימות האזורי בין איראן לסעודיה מצד אחד ובין קטר לערב הסעודית, וכמו גם המשבר ביחסי טורקיה–מצרים.
רקע כללי
ערך מורחב – הסכסוך הישראלי-פלסטיני
גדר המערכת סביב רצועת עזה
האינתיפאדה השנייה
'האינתיפאדה השנייה' (הקרויה בפי הפלסטינים אינתיפאדת אל-אקצא) הייתה התקוממות פלסטינית אלימה נגד מדינת ישראל, שהחלה בסוף ספטמבר 2000. היא פרצה בתום שלוש שנים של שקט יחסי בין ישראל והפלסטינים, שהופר באירועי מנהרת הכותל ובאירועי יום הנכבה 2000.
התקוממות אלימה זו כללה בתחילתה מהומות ופעולות מחאה בדרגות אלימות שונות, אך במהרה הפכו פעולות טרור ולוחמת גרילה לביטויה המרכזי. מאפיין מובהק של הפעילות הפלסטינית במאבק זה היה שימוש נרחב בפיגועי התאבדות נגד אזרחי מדינת ישראל, שהחלו כבר באוקטובר 2000, כחודש לאחר תחילתה והתגברו ככל שנמשכה. תחילתה של האינתיפאדה הובלה על ידי ארגון הפת"ח ובהמשך הצטרפו ארגון הג'יהאד האסלאמי והחמאס שהובילו את הפעילות האלימה. את פעולות הטרור נגד הישראלים ביצעו כלל הארגונים הפלסטינים כאשר החמאס היה הדומיננטי שבהם.
מספר האזרחים והלוחמים ההרוגים לאורך כל התקופה הנדונה (2000–2007) מוערך בלמעלה מ-4,300 פלסטינים ולמעלה מ-1,000 ישראלים; כמו כן נהרגו 64 אזרחים זרים.
ההתנתקות
ישראל יישמה את תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2005, הסיגה את נוכחותה האזרחית והצבאית מהרצועה, ושמרה על השליטה במרחב האווירי של עזה, הגישה הימית והגבולות על פי הסכם משנת 2005 עם הרשות הפלסטינית. רקטות קסאם נורו בקביעות לפני ביצוע ההתנתקות, ותדירות שיגורי רקטות הקסאם אף עלתה לאחר ההתנתקות.
מאז 2001, חמושים פלסטינים שיגרו אלפי רקטות ופצצות מרגמה על ישראל מרצועת עזה. 13 ישראלים נהרגו ומאות נפצעו כתוצאה מירי רקטות קסאם לעבר מטרות ישראליות. בנוסף, שיגורי רקטות קסאם הביאו להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) אצל ילדים ומבוגרים כאחד, כאשר 33% מהילדים הגרים בשדרות סובלים מ-PTSD.
עליית חמאס לשלטון ברצועת עזה
כאשר המפלגה האסלאמית חמאס ניצחה בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית בינואר 2006, החריף הסכסוך בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה. ישראל סגרה את גבולה עם רצועת עזה, ומנעה במידה רבה זרימה חופשית של תושבי הרצועה ויבוא ויצוא אליה. ארגוני הטרור הפלסטינים ירו רקטות קסאם לעבר יישובים ישראלים בסמוך לגבול, וביצעו פשיטות שמטרתן להרוג או ללכוד חיילים ישראלים. בפשיטה אחת כזו, ב-25 ביוני 2006, תפסו מחבלים את החייל הישראלי גלעד שליט, מה שהוביל לתגמול מסיבי של צה"ל שכללה תקיפות אוויריות נגד מטרות חמאס.
מהלך הסכסוך
תחילת הסכסוך (2006)
המבצע הראשון לאחר תכנית ההתנתקות, פרץ בתגובה לחטיפתו של החייל גלעד שליט, המבצע החל ב־28 ביוני 2006 והסתיים ב-26 בנובמבר 2006 בשטחי רצועת עזה. זו הייתה הכניסה הקרקעית הראשונה של צה"ל לרצועת עזה מאז ביצועה של תוכנית ההתנתקות כשנה קודם לכן.
המבצע בא כתגובה מצד מדינת ישראל על הריגת שני חיילים וחטיפתו של רב"ט גלעד שליט ב-25 ביוני 2006 סמוך למעבר כרם שלום, ועל ירי הקסאמים מצד ארגונים פלסטיניים לכיוון ישראל ובמידה מסוימת גם בעקבות חטיפתו והרצחו של אליהו אשרי.
במבצע נהרגו 5 ישראלים (3 חיילים ו-2 אזרחים) ו-394 פלסטינים (270 מהם מחבלים), ונפצעו עוד כ-1000 פלסטינים. בתחילת המבצע נגרם נזק לתשתיות פלסטיניות, ובהן תשתית החשמל, אך ישראל פיצתה על כך בהעברת חשמל לרשות הפלסטינית.
המבצע הסתיים בהפסקת אש דו-צדדית שבה התחייבו ארגוני הטרור הפלסטינים להפסיק את ירי הרקטות לעבר ישראל, בתמורה לנסיגת כוחות צה"ל מהרצועה. ישראל כשלה בהשגת המטרה העיקרית של המבצע, שחרור החייל החטוף גלעד שליט. בעקבות לחץ משפחות החטוף והתקשורת, נכנס ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט למשא ומתן בתיווך אבו מאזן ומצרים על שחרור שליט תמורת שחרור אסירים.
אחרי הפסקת האש נמשך ירי הרקטות לעבר ישראל, אם כי במינון קטן יותר מאשר טרם המבצע. ראש הממשלה אהוד אולמרט הורה לצה"ל להבליג על ירי הרקטות ולהמשיך לשמור על הפסקת האש.
עימות חמאס-פת"ח והסגר הישראלי על עזה
הקרב על עזה, המכונה גם השתלטות חמאס על רצועת עזה, היה סכסוך צבאי בין ארגון הפת"ח לארגון החמאס שהתרחש ברצועת עזה בין 10 ל-15 ביוני 2007. זה היה אירוע בולט בעימות חמאס–פת"ח, שבמרכזו המאבק על השלטון לאחר ההפסד של ארגון הפת"ח בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ב-2006. לוחמי ארגון החמאס הצליחו להשתלט על רצועת עזה ולהדיח מהשלטון בעזה את בכירי ארגון הפת"ח. הקרב הביא לפירוק ממשלת האחדות הפלסטינית ולחלוקה בפועל של השטחים הפלסטיניים לשתי ישויות - הגדה המערבית אשר נשלטת על ידי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה אשר נשלטת על ידי ארגון החמאס.
בעקבות השתלטותו על רצועת עזה, הודיע חמאס כי הוא מתנער מהסכמי הביטחון שהוסכמו בין הרשות הפלסטינית, ישראל ומצרים, ואף איים לבצע פיגועים בישראל.
כתגובה, החליט הקבינט להכריז על רצועת עזה כעל שטח עוין[1]. עם ההחלטה הקשיחה ישראל את תנאי המעבר של אנשים ובעיקר של סחורה במעברי הגבול עם עזה, בטענה שההגנה של אנשי הפת"ח, שאיבדו את שליטתם בעזה, כבר איננה מספקת את ישראל. בעוד כניסת הסחורות לרצועה צומצמה באופן משמעותי, שיווק הסחורות מרצועת עזה לגדה המערבית או לישראל הופסק לחלוטין. לפי מדיניות זו, התאפשר רק מעבר של מוצרים העשויים למנוע משבר הומניטרי או תברואתי, וכן דלק, חשמל וכסף למימון התשתית הבנקאית של עזה. הסנקציות הוחרפו לאחר מכן, כתגובה לירי רקטות קסאם על יישובי הדרום.
מבצע חורף חם
התהדיאה בין ישראל לחמאס (2008)
מבצע עופרת יצוקה (2008-2009)
עימותים לאחר מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
עימותים לאחר מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן
העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה
ההסלמה בלחימה במרץ ומאי 2019
מבצע חגורה שחורה
המהומות בהר הבית ומבצע שומר החומות
עימותים בין ישראל לג'יהאד האסלאמי
מבצע עלות השחר
מבצע מגן וחץ
מתקפת הפתע על ישראל (2023)
ראו גם
- תוכנית ההתנתקות
- סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה
- טרור פלסטיני
- המלחמה בטרור בסיני
- שיגורי רקטות מסיני לעבר אילת ועקבה
הערות שוליים
- ^ כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני, באתר משרד ראש הממשלה, 19 בספטמבר 2007