עין הרע
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: כתוב באופן אתנוצנטרי ולא מתייחס למושג בהיבטים התרבותיים עולמיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: כתוב באופן אתנוצנטרי ולא מתייחס למושג בהיבטים התרבותיים עולמיים. | |
עין הרע (מוכר גם בשם: עין רעה) הוא מושג מיסטי, לפיו אדם יכול להינזק מרגשות עוינים של הזולת כלפיו ובפרט מרגשי קנאה או נקמה. בתרבויות שונות, וגם ביהדות, קיימים אמצעים שונים הן להטלת עין רעה והן להגנה מפניה ובהם קמעות, טקסים פולחניים ותפילות. לרוב, אמצעים אלה ניתנים לשימוש רק בידיו של שמאן או כהן דת מאותה התרבות אליה משתייכים הפוגע והנפגע.
מקורות
מושג עין הרע מופיע כבר בגמרא, שם יוחסה ליוסף סגולה שלא שולטת בו עין הרע.
האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא (מארמית: מי שבא לעיר וחושש מעין הרע)... ולימא הכי (ויאמר כך): אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא (מזרעו של יוסף אני בא) דלא שלטא ביה עינא בישא (שלא שולטת בו עין הרע). שנאמר: (בראשית מ"ט, כ"ב) "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" וגו' – אל תקרי 'עלי עין' אלא 'עולי עין'.[1] ר' יוסי בר' חנינא אמר: מהכא (מכאן): (בראשית מ"ח, ט"ז) "וידגו לרוב בקרב הארץ" - מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם.
הוגי היהדות לדורותיהם מסבירים שההשגחה העליונה משפיעה על מצבו של האדם בהתאם למעשיו ומעמדו המוסרי. לרוב כף הדין מוטה לצד החסד ודנים את האדם לכף זכות. כאשר אדם מקנא באדם אחר, הוא כביכול מערער על החלטת ההשגחה לגבי אדם זה כאומר "מדוע מגיע לו לזכות ביופי עושר חכמה וכדומה" וכך על ידי ביצוע של משפט חוזר עלול האדם הנשפט להיפגע. יוסף הוא סמל האדם שבטוח בדרכו ובאמונתו וכל יופיו וחוכמתו אינם משמשים אותו לגאווה אלא להועיל לסובבים אותו. תכונה זו הופכת כל אדם שמאמץ אותה לבלתי פגיע מעין הרע.
סכנות
מחלות ואסונות מכל המינים והסוגים יוחסו לעין הרע. בגמרא מסופר על האמורא רב שהלך לבית קברות ואמר שתשעים ותשעה מתו מחמת עין הרע ורק אחד מדרך ארץ.[2]
המחזיקים באמונה זו נוטים לחפש אנשים בעלי תכונות חיצוניות יוצאות דופן ולייחס להם כוחות מזיקים של עין הרע. למשל, באוכלוסייה שרובה בעלת עיניים כהות מתייחסים בחשד לאנשים בעלי עיניים כחולות ולהפך. כן נוהגים להיזהר מפני פוזלים ואנשים בעלי מבט חודר.
לפי האמונה העממית, כל אדם חשוף לעין הרע, אך הסכנה עומדת במיוחד כלפי אנשים בעלי מעמד מיוחד, לגברים ונשים מצליחים או מצטיינים ביופיים או באושרם ולתינוקות. מקובל שלא להפליג בדברי שבח והתפעלות מתינוקות כדי שלא למשוך אליהם את עין הרע. בעלי הצלחה נזהרים מלהתפאר בהצלחתם, ועשירים נמנעים מלהציג לראווה את עושרם.
אמצעי הגנה
על פי היהדות, עין הרע מגיע בעיקר בשל קנאה מהסביבה.[3] לכן, כדי להמנע מעין הרע יש לנהוג בצניעות ולהימנע מדברים בולטים ומעוררי קנאה, כמו חתונות מפוארות, הפגנת יכולות יוצאות דופן, ועוד.[4][5] לכן כתבו פוסקים שונים כמה עקרונות להימנע מעין הרע, בהם לא להבדל מהציבור ולשמור על אחדות ואהבת ישראל[6] לשמור על צניעות[7] לתרום מכספו לצרכי מצווה כמו כיסוי או פרוכת לספר תורה[8], החיד"א כתב שלבישת ציצית או טלית מגינה מפני עין הרע[9] ועל זה כתבו פוסקים שנהגו שחתן וכלה מתעטפים בטלית מתחת לחופה כדי להגן מעין הרע.[10]
יש שנעזרים במיני אמצעים להגנה מפני עין הרע. יש שנושאים מראות, המחזירות את המבטים, אחרים נושאים קמעות ממינים שונים, סרטים אדומים מגנים על ילדים, חרוזים עשויים אבן טורקיז נחשבים כאמצעי הגנה יעיל בארצות האסלאם. קמע נפוץ מאוד בארצות האסלאם גם בקרב היהודים, עשוי בצורת כף יד בעלת אצבעות פשוטות (חמש אצבעות ומכאן שמו – "חמסה"). הורים שמים בכיסי ילדיהם קצת מלח או פירורי לחם. כיוון שעין הרע פוגעת גם בבהמות, תולים הערבים בצווארי הגמלים והחמורים חרוזי טורקיז, ואילו באירופה נוהגים לתלות זנב שועל בין עיני הסוס. במלטה סירות הדיג המסורתיות "לוצו" מעוטרות בחרטומן בציור או תבליט של זוג עיניים, מנהג פיניקי נגד עין הרע.
כדי להגן על הבית מפני עין הרע נהגו חלק מיהודי ארצות האסלאם לצבוע את מזוזות הדלת בכחול. יהודים אשכנזים נהגו להוסיף את המילים "בלי עין הרע" כשהם מדברים בשבחו של מישהו. ואילו הספרדים נהגו לומר גם "בן פורת יוסף" (ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"ב), מכיוון שלפי המסורת התלמודית אין העין הרעה שולטת בזרעו של יוסף. בעשורים הראשונים למדינה, ילדי ירושלים נהגו לומר "בן פורת יוסף בן פורת מלח מים מלח מים" כשילוב של שני אמצעי הגנה אפוטרופאיים של עולם הילדים.[11]
סגולה נפוצה נוספת היא עריכת טקס בו מתבגרים מקבלים את סמל העין בתצורה דמוית קעקוע על מרכז הבטן, כקמע להרחקת המזל הרע מהפרט העושה את הקעקוע. הטקס נערך בקהילות יהודי עיראק, אך כיום אינו נפוץ במיוחד.
סגולה יותר שכיחה היא ענידת חוט אדום שהקיפו עימו סביב קברי צדיקים. היו שנהגו לכרוך חוט אדום סביב הקבר, אך המקובלים התנגדו לצבע זה, והמליצו להשתמש בחוט לבן או בחוט בצבע תכלת, ונימקו זאת משתי סיבות: האחת – שהאדום הוא מצבעי האמורי, והמשתמש בו עלול לעבור על איסור חוקות הגויים, והשנייה – שהאדום אינו מתאים כצבע סגולה על פי המבוא בספר הזוהר שצבע אדום מצביע על מידת הדין,[12][13] מנגד בשו"ת באר משה כתב שלא לזלזל במנהג המקובל.[14] מקור המנהג להשתמש בצבע האדום לא ברור, משום שבארצות האסלאם רק צבע הטורקיז משמש כאמצעי מניעה נגד עין הרע, ואילו אצל חלק מיהודי ארצות האסלאם רק צבע הכחול משמש להגנה ושמירה מפני עין הרע. הרב חיים יוסף דוד וייס כתב להתיר לכרוך חוט אדום למנוע עין הרע ולדעתו, צבע אדום אין בו תכונות סגוליות על טבעיות למנוע עין הרע אלא תכונות טבעיות בלבד, כי "טבע העין להסתכל על צבע אדום וממילא אין העין מסתכל על יופי התינוק".[15]
הסתייגות
יש מחכמי ההלכה[16] שהסתייגו מהתייחסות ממשית לעין הרע. הציטוט התלמודי השגור בפיהם הוא "מאן דלא קפיד – לא קפדינן בהדיה"[17] כלומר "מי שאינו מקפיד (חושש-מעין הרע) לא מקפידים עליו (אינו ניזוק מעין הרע)". שיטה זו ננקטה על ידי הרב עובדיה יוסף ביתר שאת ביחס לסוגיית עלייה לתורה של בני משפחה בזה אחר זה (שנאסרה על ידי פוסקים רבים מחשש לעין הרע). באחד משיעוריו השבועיים הוא אמר כי "ברוך השם היום מי חושש מעין הרע? יש מעט זקנים פוחדים מעין הרע, אבל רוב בני אדם לא פוחדים מעין הרע, לכן עולים יחד שני אחים [...] ואני אומר דלא קפיד לא קפדין בהדיה, היום בדורות שלנו לא פוחדים, יש רק מעט אנשים נודניקים פוחדים מעין הרע, לכן מותר להעלות אב ובן בנו ביחד".[18] מאידך, היו שהעירו שדברי התלמוד המסייג את ההשפעה למי שחושש מהדבר, עוסקים בעניין זוגות ואינם מוסבים על עין הרע באופן כללי [דרוש מקור].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הערך "עין הרע", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- עין הרע, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מאמר בנושא עין הרע, באתר הישיבה במצפה יריחו
- הרב ערן טמיר, יהדות: מה עושים נגד עין הרע?, באתר ערוץ 7, 19 בדצמבר 2007
- פרופ' אבשלום מזרחי, "בלי עין הרע", באתר מגזין את
- דודו כהן, עין הרע? זה לא כל כך נורא, באתר מאקו, 4 בנובמבר 2009
- שו"ת עין הרע, באתר אש התורה
- בן פורת יוסף, באתר "השפה העברית"
- הרב חגי לונדין, מושגים ביהדות - עין הרע, באתר "ערוץ מאיר"
- עין הרע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מילולית – יוסף הוא בן לעץ פורה השתול על מעיין, ועל כן בנותיו משולות לעצים המשתרגים מהחומה. כאשר פורת פורש כמורכב מהשורש פ.ר.י., ועל כן "בן פורת" הוא בן עץ פורה. עלי עיין, פורש כעל המעיין בדומה לדימוי בספר תהילים: כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ (תהילים א', ג').
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ז, עמוד ב'
- ^ ספר חרדים, רבי אלעזר אזכרי, פרק סו, סד
- ^ טעמי המנהגים, שפרלינגר, לבוב תרפ"ח, ליקוטים עמ' 20 (אות צא)
- ^ מסורת משה, הרב פיינשטיין, ב, עמ' שעט
- ^ ישמח ישראל, דאנציגר, נשא, עמ' 40
- ^ ליקוטי הלכות, רבי נתן מברסלב, חלק או"ח, ברכה ראשונה וברכת הפירות, אות ה' ד"ה וזהו
- ^ תשב"ץ קטן, אות תסו
- ^ דבש לפי, מערכת צ אות כז
- ^ רבי אברהם פלאג'י - בירך את אברהם, ריז, ד; לב החיים ג, צט.
- ^ בני זייגנבאום, עולמם של ילדים, שבי שומרון, 1978
- ^ דברות אליהו ט, סי' נט
- ^ רבבות אפרים, ח, נא. בשם הרב חיים קנייבסקי
- ^ שטרן, משה בן אברהם, 1914-1997, באר משה חלק זח, באתר היברובוקס
- ^ חיים יוסף דוד וייס, שו"ת ויען דוד, חלק ג סימן נד, באתר HebrewBooks
- ^ בהם הרב משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג' סוף סימן כ"ו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"י, עמוד ב'
- ^ דרשתו של הרב עובדיה במוצאי שבת שמות תשע"א (25.12.2010) בנושא עין הרע בעליה לתורה וההבדל להלכה בין סכנות סגוליות לסכנות ממשיות באתר ערוץ 2000 דקה-8:40 ו-10:33.
