שיתוק
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
מבוא
| תחום |
נוירולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D010243 |
  | |
ברפואה, המונח שיתוק מתייחס לאובדן השליטה על התנועה הרצונית, בשל פגיעה במערכת המוטורית, אותם מסלולים העצביים במוח העוסקים בתכנון וביצוע תנועה, ועד לעצבים המוטוריים התחתונים במערכת הסומטית ההיקפית, המעבירים את המסרים העצביים לשרירים המשורטטים[1]. שיתוק יכול להיות מקומי, כללי או בקבוצה של שרירים, כאשר מיקום הפגיעה במערכת העצבים יקבע את אופי השיתוק ומיקומו.
שיתוק רפה - פגיעה בעצבים המוטוריים התחתונים
התנועה הרצונית דורשת הפעלה של השרירים ע"י העצבים המוטוריים היוצרים מחוט השידרה ומעבירים את המסר החשמלי לשרירים באמצעות הפרשה של אצטיל-כולין. באופן תקין וגם במצב מנוחה, קיימת פעילות קבועה בתדירות נמוכה של העצבים המוטוריים. פעילות זו מייצרת את הטונוס הקיים בשריר באופן. עליה בתדר הפעילות הזו תגרום להפעלה של השריר. מכאן - פגיעה בעצבים אלה תגרום לחוסר יכולת להפעיל את השריר, וירידה בטונוס השרירי, מכאן המונח "שיתוק רפה". אם הפגיעה העצבית מלאה, השריר יעבור ניוון[1].
דוגמאות לפגיעות הגורמות לשיתוק רפה
- פגיעה בעצב היקפי כתוצאה מתאונה - השיתוק יהיה בפיזור המתאים לעצב, באותם שרירים שהעצב שנפגע מעצבב. לעיתים קרובות השיתוק ילווה בהפרעה בתחושה באותו אזור שכן העצה ההיקפי מכיל גם סיבים הנושאים את התחושות מהעור למערכת העצבים המרכזית (ראה גם מערכת העצבים הסומטית). הרפלקסים הקשורים בשריר שנפגע יעלמו.
- שיתוק ילדים (Poliomyelitis)- גורמת במיעוט המקרים לשיתוק רפה בשל פגיעה של הוירוס בתאים מוטוריים בחוט השידרה. הפיזור של השיתוק יהיה לעיתים קרובות לא סימטרי, בקבוצת שרירים ויותר בגפיים תחתונות.
לדוגמה, שיתוק מקומי יכול להתרחש בצד אחד של הפנים עקב הזדהמות של עצבי הפנים באותו צד. אנשים שלקו בשבץ מוחי עשויים לחוש חולשה בכל הגוף שלהם או שיתוק בתבנית מסוימת הנקבעת על ידי האזורים במוח שנפגעו מהשבץ. פגיעה פיזית קשה בעמוד השדרה התחתון גורמת פעמים רבות לשיתוק הגפיים התחתונים.
אדם הסובל מפגיעה בחוט השדרה נקרא פאראפלג אם יש לו שיתוק בשתי הגפיים התחתונות, או קוודריפלג אם יש לו שיתוק במידה מסוימת בכל ארבע הגפיים. מידת הפגיעה מובדלת בין פגיעה מלאה (Complete) ופגיעה חלקית (Incomplete). בפגיעה מלאה, אין מעבר עצבי באזור הפגיעה ולכן מאזור זה ומטה הגוף משותק. בפגיעה חלקית, חוט השדרה לא נפגע כולו וחלק מהמסרים העצביים עוברים ולכן השיתוק הוא חלקי.
סוגי עצבים שונים מייצרים סוגי שיתוק שונים
ישנם סוגיעם רבים של עצבים. הם מחולקים לעצבים תנועתיים (המשדרים שדר מהמוח ויוצרים תגובה בגוף) ועצבים תחושתיים (המעבירים למוח מסרים שנקלטים דרך החושים). לכן ישנן פציעות בהם עצבים מסוימים נפגעו ולכן האדם מרגיש חלק מהגוף במידה מסוימת אך לא יכול להזיז או להפך, יכול להזיז את האיבר אך ההרגשה היא עמומה. יתר מכך, עצבים תחושתיים הם מגוונים ושולטים על תחושות שונות: מגע עורי, תחושות עמוקות של העצם ושרירים, תחושות חום וקור. כך שיכול להיות מקום בו, לדוגמה, ישנה תחושה של מגע אך בלי הבדלה בין חום וקור.
מציאת תרופה
מחקרים רבים מתבצעים לפתרון פגיעה בחוט השדרה. הכיוונים הם שונים ונוטים מפתרונות כירורגיים, תרופתיים, ביוטכנולוגיים ואלטרנטיביים. כריסטופר ריב תרם רבות לקידום המחקר. מרכז גדול למחקר חוט השדרה הוא Miami Project בארצות הברית.
ראו גם
- בדיקה נוירולוגית
- מערכת העצבים הסומטית
- אודות פוליו [2]
קישורים חיצוניים
- שיתוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שיתוק, דף שער בספרייה הלאומית
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
- ^ 1 2 Maurice Victor, Allan H. Ropper, Raymond D. Adams, Principles Of Neurology, כרך Chapter 3: Motor Paralysis, McGraw-Hill Professiona, 2000
- ^ אודות פוליו, באתר מדעת