[go: nahoru, domu]

לדלג לתוכן

תפילת שוא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תפילת שוא
(מקורות עיקריים)
משנה מסכת ברכות, פרק ט', משנה ג'
תלמוד בבלי מסכת ברכות, דף ס', עמוד א'. מסכת בבא מציעא, דף מ"ב, עמוד ב'
משנה תורה שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות אהבה.הלכות אהבה, פרק ברכו"ת, הלכות י'כ"ב
שולחן ערוך אורח חיים, סימן ר"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תפילת שוא הוא מונח המתאר תפילה על דבר שכבר נעשה ואי אפשר לשנותו. המונח משמש גם כביטוי בשפה העברית לדבר שאי אפשר לשנותו.

מקור האיסור וטעמו

במשנה, מסכת ברכות, פרק ט', משנה ג' מובא האיסור להתפלל תפילת שוא על מתפלל על מקרה שחלף זמנו ועבר. את טעם האיסור מביא רבי עובדיה מברטנורא "דמאי דהוה הוה", כלומר - מה שהיה היה, את המציאות כבר לא ניתן לשנות על ידי תפילה. בערוך השולחן[1] מחלק בין תפילה להודאה "דמה יועיל על העבר, על העבר לא שייך רק לשון הודאה, על העתיד שייך רק לשון תפילה".

המשנה מביאה שתי דוגמאות לתפילת שוא: ”היתה אשתו מעברת, ואמר, יהי רצון שתלד אשתי זכר”[2], ”היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר, ואמר, יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי”.

דוגמה נוספת מובאת בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ב, עמוד א' ובמסכת תענית, דף ח', עמוד ב' ”ההולך למוד את גורנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואח"כ בירך הרי זה תפילת שוא” אולם בגמרא זו מובא טעם שונה במקצת לאיסור תפילת שוא ”לפי שאין הברכה מצוייה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך”, במשנת יעקב מציע שמדובר באותו טעם כי מאחר שאין הברכה שרויה בדבר הנמדד, ברכה לא יכולה כבר להיות, ולכן הרי זה כצועק ומתפלל על לשעבר.[3]

בספר ישועות יעקב[4] מביא שטעם האיסור הוא שמא ינכו לו מזכויותיו, כמאמר התלמוד ”אם עושין לו נס – מנכין לו מזכיותיו”[5]

תפילה על נס

בתפילת העמידה של חנוכה כששכח על הנסים אומר בסוף ברכת המזון "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו"[6], לכאורה זה תפילת שוא לנס, ונראה שמותר.

רבי יוסף בכור שור[7] טוען שעל נסים שיכולים לבוא בדרך הטבע אפשר לבקש. ”לנסים של טבע העולם שמלחמות החשמונאים משמע שהיה ניסים דרך טבע משא"כ להחליף נקבה שתעשה זכר”. אולם על ניסים הנוגדים את טבע העולם אסור להתפלל.

שיטה נוספת מופיעה במאירי[8] כשהוא מתייחס לתפילת שוא גם בדבר שאינו נוגד את חוקי הטבע, ואפילו כאשר לא מדובר באי התכנות שיקרה אלא בירידה מסוימת בסיכויים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן ר"ל
  2. ^ אחר 40 יום מתחילת ההריון, כשכבר נקבע את הולד יהיה זכר או נקבה. וכששניהם הזריעו בבת אחת, שהרי אם איש מזריע תחלה יולדת נקבה אשה מזרעת תחלה יולדת זכר. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד א').
  3. ^ משנת יעקב, באתר היברובוקס
  4. ^ תרפב, ב
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ב, עמוד א'
  6. ^ רמ"א אורח חיים קפז, ד
  7. ^ על שבת כא ב.
  8. ^ על מסכת תענית ט עא.