בואו נדבר על זה
 | |
| כרזת הסרט בישראל | |
| בימוי |
הרולד ראמיס  |
|---|---|
| הופק בידי |
ג'יין רוזנטל |
| תסריט | קנת' לונרגן |
| עריכה | קרייג פי. הרינג |
| שחקנים ראשיים |
רוברט דה נירו בילי קריסטל ליסה קודרו |
| מוזיקה |
הווארד שור |
| צילום |
סטיוארט דריבור |
| מדינה |
ארצות הברית, אוסטרליה |
| חברת הפקה |
האחים וורנר, TriBeCa Productions |
| חברה מפיצה | האחים וורנר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
 5 במרץ 1999  19 באוגוסט 1999 |
| משך הקרנה | 103 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט קומדיה, סרט בלשי, סרט פשע |
| תקציב | 80,000,000 דולר[1] |
| הכנסות | 176,885,658 דולר[1] |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 analyzethis |
| סרט הבא | בואו נדבר על זה פעם שנייה (2002) |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
בואו נדבר על זה (באנגלית: Analyze This; בתרגום חופשי: "נתח את זה") הוא סרט קולנוע אמריקאי-אוסטרלי מסוגת קומדיית הפשע משנת 1999. הרולד ראמיס ביים את הסרט, ומככבים בו ליסה קודרו, רוברט דה נירו ובילי קריסטל. הסרט זכה להצלחה בקופות והיה מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב, בהם הסרט הקומי או המוזיקלי הטוב ביותר.
ב-2002 יצא סרט המשך בשם "בואו נדבר על זה פעם שנייה".
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הסרט עוקבת אחר פול ויטי (דה-נירו), מאפיונר הנתקף התקפי חרדה ודיכאון על רקע ההתנקשות באביו לנגד עיניו, כשעוד היה ילד. ויטי מבין כי החולשה מסכנת את חייו ועסקיו הנפשעים ופונה בסתר לעזרת פסיכיאטר - בן סובּל (קריסטל). סובל מוצא עצמו נגרר לעולמו של ויטי, הרגיל שבקשותיו ודרישותיו מתבצעות באופן מיידי - ומתקשה לקבל הרעיון של טיפול פסיכיאטרי מתמשך או קביעת פגישות שבועיות.
מאחר שבעולמו של ויטי פגישות עם פסיכולוג עלולות להתפרש כחולשה הוא נאלץ להסתיר את הטיפול מעיני חבריו לארגון הפשע ויריביו. כתוצאה מדרישותיו לטיפול מיידי בכל עת שיחפוץ מוצא עצמו בן נקלע מספר פעמים לסיטואציות בהן עליו להתנהג כחבר משפחת הפשע של ויטי. במקביל, אנשי ה-FBI משכנעים את בן לשמש מודיע בעזרת קלטת מזויפת, בה נשמע ויטי מתכנן לרוצחו.
בשיא העלילה מוצא עצמו בן מייצג את ויטי בפגישת פסגה של משפחות הפשע כקונסיליירי, בעוד שזה מגיע לפריצת דרך בניתוח תחושת האשם שהרגיש על מותו של אביו. ויטי מגיע לפגישה ומודיע כי הוא מבקש לעזוב את חיי הפשע. אנשי אחת ממשפחות הפשע היריבות מסרבים לקבל זאת וחוששים שוויטי יהפוך למלשן ובין שני המחנות מתפתח קרב יריות. במהלך הקרב בן מגן בגופו על ויטי מכדור ונפצע בכתף. לאחר שאנשי ה-FBI נכנסים לזירה ועוצרים את כל המעורבים בן נשלח לבית חולים וחוזר לחיות את חייו כבשגרה.
באפילוג בן מבקר את ויטי בכלא סינג סינג, ומברך אותו על החלמתו מהתקפי החרדה והדיכאון.
צוות השחקנים הראשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוברט דה נירו - פול ויטי
- בילי קריסטל - בן סובל
- ליסה קודרו - לורה מקנמארה, ארוסתו של בן
- צ'אז פלמינטרי - פרימו סינדרוני, יריבו של ויטי
- ג'ו ויטרלי - ג'לי, סגנו של ויטי
ביקורות והכנסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט יצא ב-5 במרץ 1999, ובסוף השבוע הראשון באקרנים גרף כ-18 מיליון דולר וניצב במקום הראשון. בשבועות שלאחר מכן הכנסותיו של הסרט ירדו בהדרגה ובאופן מתון, עד אשר ירד מהאקרנים בארצות הברית כעבור 22 שבועות, לאחר שגרף הכנסות בנות כ-106 מיליון דולר. מהכנסותיו ברחבי העולם הסרט גרף 70 מיליון דולר נוספים, ובסה"כ כ-176 מיליון דולר.
הסרט זכה לביקורות מעורבות, עם נטייה לאהדה בקרב מבקרי הקולנוע. בין המבקרים המשבחים את הסרט נפוצו שבחים לתזמון הקומי ולמשחקם של קריסטל ודה-נירו[2]. מנגד, מבקרים אחרים טענו כי עלילת הסרט איננה עמוקה דיה והדמויות חסרות עומק אמיתי[3].
הסרט היה מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב - הסרט הקומי או המוזיקלי הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר בסרט קומי או מוזיקלי (בעבור הופעתו של דה-נירו).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"בואו נדבר על זה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"בואו נדבר על זה", באתר נטפליקס
"בואו נדבר על זה", באתר AllMovie (באנגלית)
"בואו נדבר על זה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"בואו נדבר על זה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"בואו נדבר על זה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "בואו נדבר על זה", באתר אידיבי
"בואו נדבר על זה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 הוצאות והכנסות הסרט בואו נדבר על זה באתר Box Office Mojo
- ^ ראו לדוגמה ביקורתו של רוג'ר איברט
- ^ ראו לדוגמה ביקורת בוושינגטון פוסט