בטי סלומון דה רוטשילד
לידה |
5 ביוני 1805 פרנקפורט, האימפריה הרומית הקדושה |
---|---|
פטירה |
1 בספטמבר 1886 (בגיל 81) Château Rothschild, צרפת |
מקום קבורה | פר לשז |
בן או בת זוג | ג'יימס מאיר רוטשילד (1824–?) |
בֶּטִי "בַּתְיָה" סַלוֹמוֹן דֶה רוֹטְשִׁילְד (15 ביוני 1805 – 1 בספטמבר 1886) הייתה בתו של סלומון מאיר רוטשילד, אשתו של ג'יימס מאיר רוטשילד ואמו של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד[1] המכונה "אבי היישוב" "הנדיב הידוע".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטי דה רוטשילד נולדה בפרנקפורט, גרמניה, לסלומון "שלמה" מאיר רוטשילד (1774–1855) וקרוליין שטרן (1782–1854). היא גדלה והתחנכה בווינה, אוסטריה, אחותו הצעירה של אנסֶלם סלומון (1803–1874).
ב-11 ביולי 1824 התחתנה בפרנקפורט עם דודה (אחי אביה), ג'יימס (יעקב) מאיר דה רוטשילד (1792–1868), מייסד הענף הצרפתי של אימפריית הבנקאות של משפחת רוטשילד, ונסעה עמו לפריז, צרפת. הנישואין היו חלק ממהלכיו של אבי המשפחה לשמר את הונה של המשפחה בתוך עצמה, מהלכים שבאו לידי ביטוי בשידוך בנות המשפחה לבניו.
בטי קיבלה מאביה נדוניה של מיליון וחצי פרנקים.[2] היא שמרה על מסורת דתית מסוימת, יותר מבעלה, ונמנעה, למשל, מנסיעות בשבת.[3] היא השיגה שליטה מעולה בשפה הצרפתית.[3]
בין באי ביתם של הזוג בפריז היו פוליטיקאים, אמנים ובני אצולה. היא קבלה שיעורים פרטיים בפסנתר מפרדריק שופן ופיתחה ידידות קרובה עם מלכת צרפת באותן שנים, מריה אמליה, אשת המלך לואי פיליפ ובתו של פרדיננד מלך סיציליה.[3]
בטי רוטשילד הייתה בזמנה אחת הנשים העשירות ביותר בצפון אירופה ואחת הבולטות מבין נותני החסות לאמנות בפריז.האורחים בביתה בשנות ה-40 זכו להאזין לדואט של ליסט ופאגאניני, לשופן מנגן עם קארל פילטש עיבוד לשני פסנתרים, ולבאלזאק קורא. בטי ובעלה היו מאורחיהם של שופן וז'ורז' סאנד, לאחר שאלה עברו לגור יחדיו ב-1842. באלזאק הקדיש לבטי את ספרו "הילד המקולל" (L'Enfant Maudit).[3] יופייה היה ידוע ושימש השראה לשירו של היינריך היינה, "המלאך". החל מ-1834 החל היינה לשלוח לה מכתבים וספרים ובשנות ה-50 ביקש את תמיכתה הכספית.
מלבד מתן חסות לאמנים, רוטשילד עסקה גם בפעילות פילנתרופית. למשל, כשהורתה שמרקיו המזינים של השף הצרפתי המפורסם, מארי-אנטואן קארם (Carême), שעבד תחת חסותו של בעלה תמורת משכורת, יחולקו לעניים בבניין העירייה ברחוב לאפיט. השף קארם גם יצר מנה לכבוד הזוג וקרא לה "סופלה רוטשילד".
בטי רוטשילד עסקה בפעילות פילנתרופית לטובת נשים יהודיות והקימה בארץ-ישראל מוסד לעזרת נשים בהריון ואמהות.
ב-1840, בעקבות עלילת הדם בדמשק, פעלה רבות עם בעלה לשחרור האסירים היהודים, הכלואים באשמת רצח.[4] במאמר מה-2 ביוני 1840, כתב היינה על מאבקה של יהדות צרפת בעלילת הדם, שהתמצה, לדעתו, באנשים בודדים שלא נשארו אדישים: "האיש היחידי (אדולף כרמייה) בפריז, מלבד אשה יפה אחת (רוטשילד)..., הפועל הלכה למעשה למען עם ישראל."[5]
ב-1841 פנתה רוטשילד לאמן הנאו-קלאסי ז'אן אוגוסט דומיניק אינגר, לצייר את דיוקנה והוא סירב. כעבור שנתיים פגש אותה בנשף, הוקסם ממנה מאוד והסכים לקבל את העבודה. למרות זאת, בגלל עיכובים שונים, הושלם ציור השמן רק ב-1848. הדיוקן "הברונית דה רוטשילד" היה תלוי בסלון ביתה עד מותה.
ב-1870, בעת המשא ומתן לאחר מפלת הצרפתים במלחמת צרפת–פרוסיה, התאכסנו באחוזת המשפחה בפֶרייר, הקייזר וילהלם הראשון, הקנצלר ביסמרק וראש המטה הכללי מולטקה, שהתגורר בחדרים של הברונית.[6]
לבטי וג'יימס דה רוטשילד נולדו 5 ילדים:
- שרלוט דה רוטשילד (1825–1899), נישאה לנתנאל דה רוטשילד.
- אלפונס דה רוטשילד (1827–1905)
- גוסטב דה רוטשילד (1829–1911)
- סלומון דה רוטשילד (1835–1864)
- אדמונד דה רוטשילד (1845–1934), ידוע כ"הברון רוטשילד", "הנדיב הידוע". נישא לאדלהייד (עדה) מנאפולי, בתו של וילהלם קארל דה רוטשילד.
ב-1886, לאחר מותה, כתב המשורר נפתלי הרץ אימבר שיר לכבוד הברון רוטשילד: "נחמת ציון – שיר ניחומים לנדיב עם אלהי אברהם, במות עליו אמו שרתי מרת בתיה דה רוטהשילד ז"ל". השיר נכתב בעברית ונמסר לברון לאחר שתורגם לצרפתית.[7]
על שמה של בטי דה רוטשילד נקראה המושבה "בת שלמה"[8] שנוסדה ב-1889. המושבה עקרון, שהייתה המושבה הראשונה בארץ ישראל שנוסדה על ידי הברון רוטשילד ב-1883, שינתה את שמה ל"מזכרת בתיה" על שמה של בטי, בביקורו של הברון בארץ ישראל ב-1887.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאיר אנשל רוטשילד 1743–1812 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ג'יימס (פריז) 1792–1868 | בטי סלומון 1805–1886 | סלומון (וינה) 1774–1855 | קארל (אנ') (נאפולי) 1788–1855 | אנשל (פרנקפורט) 1773–1855 | נתן (לונדון) 1777–1836 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אדמונד 1845–1934 "הנדיב הידוע" | גוסטב (אנ') 1829–1911 | אלפונס 1827–1905 | שמעון זאב 1828–1910 | נתנאל (אנ') 1812–1870 | ליונל נתן 1808–1879 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוריס (אנ') 1857–1881 | ג'יימס 1878–1957 נישא לדורותי | רוברט (אנ') 1880–1946 | אדוארד (אנ') 1868–1949 | נתן 1844–1881 | ליאופולד 1845–1917 | נתן מאיר 1840–1915 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אדמונד 1926–1997 | אלאן (אנ') 1910–1982 | אלי (אנ') 1917–2007 | הנרי 1872–1946 | אנתוני גוסטב 1887–1961 | ליונל 1882–1942 | אוולין אקיל 1886–1917 | צ'ארלס (אנ') 1877–1923 | וולטר 1868–1937 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בנז'אמן 1963–2021 נישא לאריאן | אריק 1940– | גאי (אנ') 1909–2007 | בת שבע 1914–1999 | פיליפ 1902–1988 | אוולין רוברט (אנ') 1931–2022 | אדמונד ליאופולד 1916–2009 | מרים רוטשילד 1908–2005 | ויקטור 1910–1990 | פאנוניקה דה קניגסווארטר 1913–1988 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דוד (אנ') 1942– | אדוארד 1957– | פיליפין 1933–2014 | ג'ייקוב 1936–2024 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערה: אילן יוחסין זה אינו כולל את כל חברי משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתי והבריטי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Strumingher, Laura S. The Life & Legacy of Baroness Betty de Rothschild, Peter Lang, 2006. ISBN 0820478857
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמונה נוספת של בטי דה רוטשילד, באתר "נשים על המפה"
- אתר הבית של "מזכרת בתיה"
- אודות בת שלמה, באתר הבית של המושב
- בטי סלומון דה רוטשילד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סימוכין http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2441
- ^ דרק וילסון, רוטשילד : העושר והעוצמה, עמ' 65.
- ^ 1 2 3 4 דרק וילסון, רוטשילד : העושר והעוצמה, עמ' 86
- ^ יונתן פרנקל, דם ופוליטיקה: עלילת דמשק, היהודים והעולם, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2003
- ^ Heine, "Die Juden und die Presse in Paris (Paris 27 May)", Algemeine Zeitung, 2 June 1840
- ^ שמעון שאמה, בית רוטשילד וארץ ישראל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תש"ם; א. שני העולמות של הפזורה, עמ' 38.
- ^ יוסף לנג, דבר עברית! - חיי אליעזר בן-יהודה, יד יצחק בן-צבי, 2008, כרך א, עמ' 155 (הערה 188: הצבי, 46 (כ"ט באלול תרמ"ו), עמ' קפג).
- ^ המידע באתר בת שלמה