בקליאן

בקליאן
Beclean

סמל בקליאן סמל בקליאן
הכנסייה הרפורמית בבקליאן
הכנסייה הרפורמית בבקליאן
מדינה
מחוז	מחוז ביסטריצה נסאוד (בירת המחוז)
חבל ארץ	טרנסילבניה
ראש העיר	ניקולאיה מולדובן (Nicolae Moldovan) (מאז 2008)
בירת העיירה	בקליאן
תאריך ייסוד	1235
שטח	45.36 קמ"ר
גובה	252.000000 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	11,260 (1 בדצמבר 2021)
‑ צפיפות	251 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות	47°10′47″N 24°10′47″E
אזור זמן	UTC +2
www.primariabeclean.ro
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת רומניה מוגדלת)   בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים השחור בקליאן (למפת רומניה רגילה)   בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים השחור בקליאן tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בקליאן במפת המחוז ביסטריצה-נסאוד

בקליאן (ידועה גם כ-Beclean pe Someş, כלומר בקליאן על נהר סומש) (ברומנית Beclean, בהונגרית וגרמנית בתלן Bethlen, ביידיש בעטלאן, בטלאן או בעטהלען) היא עיירה ברומניה בחבל טרנסילבניה, במחוז ביסטריצה-נסאוד. הוכרזה כעיר בשנת 1968.

לעיר בקליאן שייכים בימינו גם הכפרים קולדאו Coldău, פיגה Figa ורוסו דה ז'וס Rusu de Jos.

גאוגרפיה

בקליאן נמצאת 26 ק"מ מזרחה מן העיר דז', על הגדה השמאלית של הנהר סומש. העיר נמצאת בצומת חשובה של מסילות ברזל, מסילה ראשית המחברת את הערים ברשוב וסאטו מארה ומסילות משניות המובילות לסיגט ולסוצ'אבה.

מקור השם

היישוב נקרא על שם שושלת האצילים ההונגרים בתלן (Bethlen) מטרנסילבניה, שבנו אותו בימי הביניים. השם בתלן הוא הגרסה ההונגרית לשם העיר בית לחם בארץ ישראל. בני משפחת בתלן מילאו תפקיד חשוב בפוליטיקה התקופתית ובתרבות ההונגרית.

תולדות העיר

היישוב מוזכר לראשונה בתעודות בשנת 1235 תחת השם "בית לחם". כאן הקימו מלכי הונגריה גדרות כלונסאות (פליסאדות) וגלי אדמה לשם הגנה מפני הפלישות התכופות של המונגולים (טטרים). המצודה נבנתה לאחר מכן החל משנת 1325 במימון משפחת האצילים בתלן Bethlen. בעקבות מרד האיכרים בטרנסילבניה משנת 1437 המלך אלברט הרשה לגרגיי בתלן להרחיב את הביצורים מאבן ועץ בשנת 1438. קיומה של המצודה מתועד תחת השם "בתלן" רק בשנת 1543.

בעת מרד הקורוצים נגד השלטון האוסטרי בשנים 1711-1703 עברה המצודה לסירוגין ממחנה אחד למשנהו. היא נחרבה במידה רבה על ידי האוסטרים בשנת 1707. העיר הנוכחית משתרעת על שטח הכפר לשעבר בייהגאליה (Bélyegalja (1456 Belegalia). כשהגיעו יהודים למקום, הם קראו לאחת משכונותיו "ירושלים".

בתקופת "אביב העמים" ומהפכת 1849- 1848 בטרנסילבניה, ב-29 בדצמבר 1848 הגנרל המהפכן יוזף בם נחל כאן ניצחון נגד הכוחות הקיסריים האוסטרים בפיקודם של הקולונלים גוסטב יבלונסקי וקרל פון אורבאן. בם והמשורר הלאומי ההונגרי שנדור פטפי שהו בבקליאן גם בימים 8 במרץ-9 במרץ 1849. מהמאה ה-18 ועד שנת 1918 היישוב היה חלק מממלכת הונגריה תחת חסות אוסטרית ואחר-כך במסגרת אוסטרו-הונגריה. בין השנים 1940-1918 ושוב החל משנת 1944 הוא היה לחלק מרומניה. בין שתי מלחמות העולם היישוב היה בירת נפה ("פלאסה"). היו בו 4 בתי חרושת לטקסטיל, שני בתי חרושת למקלות, ובית משפט משלו. בשנים 1940-1944 עקב תכתיב וינה היה בין שטחי טרנסילבניה שסופחו שוב להונגריה.

האוכלוסייה

היישוב התחיל כמבצר הונגרי ובמהלך מאות השנים התהווה בו רוב של תושבים רומנים. לפי הנתונים הרשמיים משנת 1850 60% מתושביו היו רומנים, 20% הונגרים, והשאר יהודים, צוענים וגרמנים. במפקד אוכלוסין משנת 1910 אוכלוסיית היישוב מנתה 3,070 תושבים. מתוכם 1,791 היו הונגרים ודוברי הונגרית (עמהם נמנו גם יהודים, צוענים וגרמנים) ו 1,205 רומנים. אחרי חזרתו תחת השלטון הרומני בשנת 1944 ההרכב האתני של האוכלוסייה, כפי שהשתקף במפקד האוכלוסין משנת 2002 היה: מתוך 10,878 אנשים - 8,700 רומנים, 1,814 הונגרים, 328 צוענים, 19 גרמנים, 8 אוקראינים, 3 איטלקים, טורקי אחד ו5 בעלי למוצא אתני אחר. היהודים נעלמו עקב רציחתם בשואה והגירת שארית הפליטה. 9,330 מהתושבים גרו בעיירה עצמה בעוד 1,548 הם תושבי הכפרים הנספחים. מבין בניו המפורסמים של היישוב היה בן המיעוט הארמני, הבישוף הארמני הקתולי קרישטוף לוקאץ'י, מחבר מילון הונגרי-ארמני וחוקר חשוב של התרבות הארמנים בממלכה ההונגרית.

חיי תרבות

בעיר פועלות שתי להקות פולקלור, "סומשול" של בית התרבות, ולהקת הילדים "קונוניצה". בנוף המיוחד של בקליאן התנהלו בשנות המשטר הקומוניסטי התכנסויות של חוג מחתרתי של סופרים בשם "סקולום". כעת בהמשך לאותו חוג מתכנסות בעיר ישיבות של מועדון סופרים צעירים מרומניה, תחת אותו שם - "סקולום" Saeculum ("המאה" בלטינית)

יהודי בקליאן

לפי מסורת היהודים במקום, הראשונים מבני עמם הובאו לכאן על ידי הטורקים עוד במאה ה16-17 ואלו היו יהודים ספרדים. התיעוד ההיסטורי מעיד על המאה ה-18 כזמן תחילת הקהילה היהודית בבקליאן. ב-1786 - בפנקס קהילת אלבה יוליה - שהייתה המרכז המנהלי והדתי הממונה על חיי היהודים בבקליאן רשומים ביישוב ובסביבתו 46 תושבים משלמי מסים. במחצית הראשונה של המאה ה-19 היו היהודים בני חסותם של הרוזן (גרוף) קארוי בתלן ושל הבישופים הרפורמים של אלבה יוליה. בשנת 1840 הורשתה הקהילה להעסיק רופא משלה. העיסוקים של היהודים היו סחר בעצים, יצור ספירט ומשקאות חריפים, גידול בקר ושיווק פירות. יהודי בקליאן, שהתבססו עם הזמן מבחינה כלכלית, נקנסו על ידי השלטונות האוסטריים על כך שבעת מהפכת 1848-1849 תרמו והלוו כספים לטובת המהפכה ההונגרית. בית העלמין היהודי הישן פעל מהמאה ה-18 ועד שנת 1800 ובית עלמין נוסף הוקם במאה ה-19. בזה האחרון נמצאים קברותיהם של שלשה צדיקים.

בית הכנסת הראשון בבקליאן מתועד בשנת 1805. החינוך וחיי הדת נוהלו זמן ממושך על ידי דיינים ומלמדים. בשנים 1866-1868 הגיע למקום הרב שמואל ארנפלד, בן בתו של "חתם סופר" ובעל ה"חתן סופר". הוא הקים את הישיבה הראשונה שפעלה עד קרוב לשואה. בין 1878-1871 כיהן בבקליאן אחיו של הרב הלל ליכטנשטיין (רבה של קולומיאה), יעקב קופל (קאפל) ליכטנשטיין (1884-1822) ואחריו כיהן במשך כ-40 שנה בנו, הרב יהודה ליכטנשטיין ("חנוך בית יהודה") עד מותו בשנת 1920. בבקליאן התקיים בית דפוס יהודי שהוציא לאור ספרים בעברית, וגם פרסומים ברומנית, גרמנית והונגרית.

בשנת 1850 חיו ביישוב 250 יהודים. מספרם עלה אחרי הגעת כ-300 יהודים ממקומות אחרים, בעיקר מחבל מרמורש ועלה בעשורים הראשונים של המאה ה-20 ל-692 בשנות ה-20 של המאה ה-20 ו-678 בשנות ה-30. היהודים תרמו להתפתחות הכלכלית של העיירה - פתחו מפעלים - למוצרי עץ, בית אריגה, בתי חרושת לתריסי חנויות, עסקו גם במקצועות חופשיים, בהוראה ובתפקידים פקידותיים. יהודים ניהלו גם את טחנות הקמח של הרוזנים לבית בתלן. בשנת 1920 הוקם הסניף הציוני המקומי. קמו גם תנועות נוער ציונית ("אביבה- באריסיה") ושל צעירי אגודת ישראל.

אחת הדמויות הבולטות מבני קהילת בקליאן היה הפעיל הציוני, העיתונאי והפסיכולוג בלה סקלי (סֵקֶיי) (1955-1892) שהיגר ב-1939 לארגנטינה שם הצטיין כאחד מחלוצי האסכולה הפסיכואנליטית המקומית.

השואה

בעקבות תכתיב וינה מ-30 באוגוסט 1940 הכוחות ההונגרים נכנסו גם לבקליאן וב-2 באוקטובר 1940 לפי החלטת הפרלמנט בבודפשט היישוב סופח רשמית מחדש יחד עם כל טרנסילבניה הצפונית להונגריה, תחת המשטר הימני האנטישמי של האדמירל הורטי. בהתחלה הונהגו גזירות כלכליות נגד היהודים שגרמו לנישולן של משפחות רבות. אחרי כניסת הונגריה למלחמה נגד ברית המועצות (27 ביוני 1941) יהודים רבים נשלחו לפלוגות לעבודה כפויה. כמה משפחות שנחשבו "ללא אזרחות מוכחת" נשלחו למוות בקמנץ פודולסק באוקראינה. 44 גברים גויסו לפלוגות עבודה כפייה בחזית באוקראינה ושם רובם מצאו את מותם עקב התעללויות או במשימות שהיו מיועדות להמיתם (כמו טיהור שדות מוקשים).

בשנת 1941 ירד מספר היהודים הרשומים לחצי - 369, אחר כך 175. בעקבות כיבוש הונגריה על ידי הצבא הגרמני ועלייתה לשלטון של ממשלה פרו-נאצית מובהקת, ב-26 באפריל 1944 שטח צפון טרנסילבניה המסופח להונגריה הוכרז "שטח צבאי מבצעי" לצורך יישום התוכניות הנאציות להשמדת היהודים. חלק מבעלי התפקידים הבכירים במחוז הוחלפו על ידי הממשלה החדשה. בהם הרוזן בלה בתלן שהתפטר מיוזמתו ממשרת הפרפקט של המחוז. הרישום המדויק של היהודים נעשה בעזרת תרגיל הטעיה - בתירוץ שעליהם להחליף את תלושי המזון. בהתחלה בבקליאן עצמו רוכזו יהודים מהכפרים באזור, אחר כך בחודש מאי 1944 הועברו 822 יהודים מבקליאן לגטו דז' שאורגן ביער "בונגור" בסביבה. בתאריכים 28 במאי 1944 ו-6 - 8 ביוני 1944 יהודי בקליאן הובלו לאושוויץ שם הומתו רובם בתאי הגאזים. עם קרבנות השואה נמנה גם הרב האחרון של בקליאן, אב"ד שלמה זלמן ליכטנשטיין (1880-1944).

באוקטובר 1944 הכוחות הנאצים וכוחות משטר סאלשי ההונגרי גורשו מהאזור על ידי הצבא הסובייטי בברית עם הצבא הרומני. ניצלו רק 41 מבני הקהילה בבקליאן. רובם עלו לישראל, כמה מהם היגרו לארצות הברית ולארצות אחרות.. עם הישראלים שנולדו בבקליאן נמנה האלוף אהרן זאבי-פרקש. ב-1956 מנו יהודי בקליאן 93 נפשות. בשנת 1966 עוד חיו במקום שישה יהודים. הלוויה היהודית האחרונה בבית העלמין הישן התקיימה בשנת 1950 וההלוויה האחרונה בבית העלמין ה"חדש" התקיימה בשנת 1973. מאז 2010 אין יהודים בעיירה.

כנסייה רומית קתולית בבקליאן

אתרים חשובים

• הכנסייה הרפורמית (קלוויניסטית) - נמצאת במרכז העיר, בככר ליברטצי Piaţa Libertăţii (ככר החרות), נבנתה בסגנון גותי במאה ה15 ושופצה במאה ה-18. ניתן לראות בה את מצבתו של גרגיי בתלן משנת 1500 ומצבות אחרות של בני משפחות האצילים ההונגרים בתלן ובאנפי ואת הסמל מעוצב באבן של בית בתלן משלהי המאה ה-15. כאן נקבר האציל ("נאגי אישפאן") המפורסם דנש באנפי שראשו נערף בבקליאן בפקודת הנסיך מיכאי אפאפי באשמת שחיתות בספטמבר 1674.
• חרבות המצודה - אחרי החורבן משנת 1707 על ידי הכוחות האוסטרים שלחמו במורדים הקורוצים ההונגרים, המצודה נהרסה כליל והפכה לעיי חרבות בהתחלת המאה ה-19. במקום בו היה פעם שער המצודה נבנתה ברבע האחרון של המאה ה-20 הכנסייה האורתודוקסית הרומנית ומסביבה נבנו בתים חדשים רבים.
• כנסייה רומית קתולית
• הארמון הראשון של בית בתלן מהמאה ה-18 - מושבם של הרוזנים לבית בתלן אחרי החרבת המצודה. נבנה ב-1768 על ידי בונים אלמונים ושופץ בשנת 1793 על ידי רב האוּמן יוזף לדר. בנוי בצורת מלבן, עם קומת קרקע מקומרת וקומה אחת מעליה, ישנם בתוכו מסגרות מאבן מפוסלת ועיצוב מסטוקו. בבניין פועל בימינו בית ספר חקלאי.
• הארמון השני של בית בתלן נמצא בצד המערבי של ככר ליברטצי. הוא משמש כעת כבית ספר יסודי ע"ש גריגורה סילאשי, יליד היישוב, פילולוג וחוקר פולקלור רומני מהמאה ה-19
• כנסייה אורתודוקסית רומנית - שנבנתה ב-1800-1808
• יער עצים עתיקים

גלריית תמונות

• 
• 

• 
• 

לקריאה נוספת

• The General Census of the Population of Transylvania- 1850, Ed. Staff, 1996

(המפקד הכללי של אוכלוסיית טרנסילבניה 1850 ,הוצאת סטאף 1996 - בגרמנית)

• Ernest Wager, Historisch- Statistisches- Ortsnamenbuch fur Siebenbürgen-, Ed. Bohlau, 1977

(ארנסט ואגר - ספר שמות יישובים - סטטיסטי - היסטורי לטרנסילבניה, הוצאת בולאו 1977 - בגרמנית)

• Carmilly-Weinberger, Moshe. Istoria evreilor din Transilvania (1623-1944), Bucureşti, 1994 (משה כרמילי-וינברגר - תולדות יהודי טרנסילבניה 1623-1944) - בוקרשט 1994
• Coriolan Suciu, Dicţionar istoric al localităţilor din Transilvania, I-II, Bucureşti, 1968.

(קוריולן סוצ'ו - לקסיקון היסטורי של ישובי טרנסילבניה, כרך א-ב, בוקרשט 1968)

• Recensământul general al populaţiei din Transilvania-1930 decembrie 29, I-III, Bucureşti, 1938

(המפקד הכללי של אוכלוסיית טרנסילבניה ב-29 בדצמבר 1930, כרכים א-ג, 1938 בוקרשט - ברומנית)

• Singer Zoltan - Volt egyszer egy Des...Bethlen, Magyarlapos, Retteg, Nagyilonda es kornyeke. 2 vol. Tel Aviv, no date

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בקליאן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בקליאן
• פנקס קהילות רומניה - כרך ב - בעריכת ד"ר ז'אן אנצ'ל וד"ר תיאודור לביא - - יד ושם, ירושלים תש"מ 1980
• אתר הונגרי על העיר בקליאן
• בקליאן באתר על המחוז ביסטריצה-נסאוד
• אתר תיירות עם תמונות מבקליאן(הקישור אינו פעיל)
• מאמר של ארפאד וארגה על השינויים הדמוגרפיים במחוז ביסטריצה-נסאוד בין השנים 1850-2002 (לפי הספר "שינויים דמוגרפיים לפי מוצא אתני ודת בטרנסילבניה - המחוזות אלבה, ביסטריצה נסאוד וקלוז' בשנים 1850-1992 בהוצאת "פרו פרינט" במיירקוריה צ'וק 2001.
• דו"ח הוועדה הבינלאומית על השואה ברומניה - הפרק על השואה בצפון טרנסילבניה -מכון יד ושם - ברומנית בנובמבר 2004
• אתר רומני על המחוז סומש בין מלחמות העולם כולל על בקליאן
• תמונת מצבת הרב יעקב קאפל ליכטנשטיין, בבית העלמין בבקליאן באתר העולם היהודי
• עטיפת הספר "יד אפרים" מאת הרב אפרים ביליצר, דיין של יהודי בקליאן, בפורום לזכר קדושי בטלאן - בקליאן
• Baruch Tercatin, Lucian Zeev Herşcovici - Prezenţe rabinice în perimetrul românesc

Hasefer, 2008 (ברומנית) (ברוך טרקטין ולוצ'יאן-זאב הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת "הספר", בוקרשט, 2008 - ברומנית)

• "בקליאן", באתר JewishGen (באנגלית)