פירוזאבאד
 | |
| מדינה |
 איראן |
|---|---|
| פרובינציה | פארס |
| שפה רשמית |
פרסית  |
| גובה | 1,331 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 58,210 (2006) |
| קואורדינטות | 28°50′37″N 52°34′14″E / 28.843611111111°N 52.570555555556°E |
| אזור זמן | UTC+3:30 |
  | |
פירוזאבאד (בפרסית: فيروزآباد) היא עיר במחוז המרכזי של נפת פירוזאבאד, מחוז פארס, איראן, המשמשת גם כבירת המחוז וגם כבירת הנפה. פירוזאבאד נמצאת דרומית לשיראז. ונמצאת בשטח שנוצר על ידי הצפה של נהר קונייפקאן, מוקפת בהרי הזגרוס.[1] עם צורה עגולה, העיר נחשבה לסמל של המלוכה, בה מבנים המראים על ההשפעה והחשיבות של המקום בעבר. הכניסה לעיר הייתה דרך שני גשרים, ובמרכזה עמד מגדל התירבל, ששימש כאמצעי לתצפיות ותקשורת.[1]
העיר העתיקה המקורית נקראה גור, ומתוארכת לתקופה האימפריה האחמנית ונהרסה על ידי אלכסנדר מוקדון. מאות שנים מאוחר יותר, ארדשיר הראשון, מייסד האימפריה הסאסאנית, החיה את העיר לפני שנבזזה במהלך הפלישה הערבית המוסלמית במאה ה-7. היא הוקמה שוב על ידי הבויהים תחת עצ'ד אל-דולה, אך בסופו של דבר ננטשה בתקופת הקאג'אר והוחלפה בעיר סמוכה, שהיא כיום פירוזאבאד. המבנה היחיד ששרד שלו הוא הליבה המרכזית של מגדל עתיק.
במפקד האוכלוסין של 2006, אוכלוסייתה מנתה 58,210 ב-12,888 משקי בית.[2] המפקד הבא בשנת 2011 מנה 64,969 אנשים ב-16,617 משקי בית.[3] המפקד ב-2016 הראה אוכלוסייה של 65,417 נפשות ב-20,184 משקי בית.[4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גור מתוארך לתקופה האחמנית. היא הייתה ממוקמת באזור נמוך באזור, ולכן, במהלך פלישתו לפרס, הצליח אלכסנדר מוקדון להטביע את העיר על ידי הכוונת זרימת נהר לעיר. האגם שיצר נשאר עד שארדשיר בנה מנהרה לניקוזו. הוא ייסד את עיר הבירה החדשה שלו באתר זה.
העיר החדשה של ארדשיר הייתה ידועה כחור ארדשיר, ארדשיר חורה וגור. היא תוכננה בצורה מעגלית כל כך מדויקת, עד שההיסטוריון הפרסי אבן בלח'י כתב עליה כי "נוצרה בעזרת מחוגה". היא הייתה מוגנת על ידי תעלה ברוחב 50 מטר, וקוטרה היה 2 קילומטרים. העיר הייתה בעלת ארבעה שערים; לצפון היה שער חורמזד, לדרום שער ארדשיר, למזרח שער מיתרה ולמערב שער והרם. את חצרות המלוכה בנו במרכז מעגל ברדיוס של 450 מטר. במרכז העיר הייתה מגדלה או מגדל, בשם טרבל. גובהו היה 30 מטר והוא היה בעל עיצוב ספירלי. העיצוב ייחודי לאיראן, וישנן תאוריות שונות לגבי מטרת בנייתו.[5][6] נחשב כי הוא היה הקדם האדריכלי של המסגד הגדול של סאמרא שבעיראק ומגדל המינרט הבולט שלו, המלוויה. בתקופת הססאנית, הראשי תיבות ART (בפהלווי הכתוב) שימשו כחותמת המטבע לציון גור.[7]
גור ואיסתכר התנגדו במאמץ למוסלמים הערבים הפולשים בשנות ה-630 וה-640; הם נכבשו על ידי עבדאללה בן עמר בשנים 649–50.[5]
העיר ננטשה בסופו של דבר בתקופת קג'אר והיישוב הסמוך לה היה מאוכלס, שהוא כיום פירוזאבאד המודרנית הממוקמת כ-3 ק"מ ממזרח לאתר גור.[8] כיום, בין האטרקציות של פירוזאבאד ניתן למצוא את הסאסאניד קלעה-י דוח'תר, ארמון ארדשיר, ומקדש האש והמינאר הסמוך לו.
לפי פרסום משנת 1939 של האנתרופולוג הנרי פילד, 7,000 צ'רקסים חיו בפירוזאבאד.[9]
בעיר חמש אוניברסיטאות: אוניברסיטה להשכלה גבוהה פירוזאבאד, אוניברסיטת אזאד האסלאמית, סניף פירוזבאד; אוניברסיטת Payame Noor, מרכז פירוזאבאד; שלוחה של האוניברסיטה הטכנית והמקצועית; וסניף של האוניברסיטה למדע וטכנולוגיה יישומית.[10]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Firuzabad (Fars) – Sasanika: Late Antique Near East Project (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Census of the Islamic Republic of Iran, 1385 (2006)". AMAR (בפרסית). The Statistical Center of Iran. p. 07. אורכב מ-המקור (Excel) ב-20 בספטמבר 2011. נבדק ב-25 בספטמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Census of the Islamic Republic of Iran, 1390 (2011)". Syracuse University (בפרסית). The Statistical Center of Iran. p. 07. אורכב מ-המקור (Excel) ב-16 בינואר 2023. נבדק ב-19 בדצמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Census of the Islamic Republic of Iran, 1395 (2016)". AMAR (בפרסית). The Statistical Center of Iran. p. 07. אורכב מ-המקור (Excel) ב-6 באפריל 2022. נבדק ב-19 בדצמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Foundation, Encyclopaedia Iranica. "Welcome to Encyclopaedia Iranica". iranicaonline.org.
- ^ "Welcome to Encyclopaedia Iranica".
- ^ "หน้าหลัก" (PDF).
- ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-04-04. נבדק ב-2016-03-23.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ FIELD, H. (1939).
- ^ "Islamic Azad university of Firuzabad". נבדק ב-8 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה)
| בקרת זהויות |
|
|---|