[go: nahoru, domu]

לדלג לתוכן

צ'שאנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'שאנוב
Cieszanów
סמל צ'שאנוב
סמל צ'שאנוב
סמל צ'שאנוב
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה פודקרפצקיהפודקרפצקיה פודקרפצקיה
מחוז לובאצ'וב
תאריך ייסוד 1590 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 15.09 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 1,867 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות 50°16′N 23°8′E / 50.267°N 23.133°E / 50.267; 23.133
אזור זמן UTC+1
http://www.cieszanow.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'שאנובפולנית: Cieszanów; ביידיש: ציעשינאוו) היא עיירה במחוז לובאצ'וב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'שאנוב נזכרת לראשונה בסוף המאה ה-15, ובמחצית השנייה של המאה ה-16 הוענקו לה זכויות עיר. במהלך המאה ה-17 הייתה העיירה למרכז מסחר ומלאכה חשוב, ובחלוקת פולין בשנת 1772 נכללה בתחום גליציה האוסטרית. בשנת 1900 פגעה בעיירה שרפה גדולה, שכילתה את רוב בתי היישוב.

יהודי צ'שאנוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרידי בית הכנסת בצ'שאנוב.

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא מראשית המאה ה-17, אשר עסקו בעיקר במסחר, במלאכה ובחלפנות. במהלך פרעות ת"ח ות"ט באמצע אותה מאה נפגעה קשות הקהילה המקומית. בשנים שלאחר מכן שוקמה הקהילה, ובמהלך המאה ה-19 גדלה האוכלוסייה היהודית בעיירה, עד שבסוף אותה מאה נמנו ביישוב 2,777 יהודים.

לאחר מאורעות מלחמת העולם הראשונה עזבו את העיירה כמחצית מיהודיה, ושרידי הקהילה השתקמו הסיוע הג'וינט וארגוני עזרה הדדית. בין מלחמות העולם נמנו בעיירה 939 יהודים, פחות ממחצית מתושביה, והתקיימה בה פעילות ציונית ופעילות של הבונד. בתקופה זו פעלו בעיירה אדמו"רים משושלת צאנז-שינאווא, רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם, חתנו רבי אריה לייבוש רובין (משושלת רופשיץ-גלגוב) ובנו רבי יחזקאל שרגא. כך גם פעלה במקום קהילה של חסידי בעלזא, וכן קבוצה קטנה של חסידי רוז'ין - טשורטקוב.

עם כיבוש העיירה בידי הגרמנים בתחילת מלחמת העולם השנייה, החלו אלו בביצוע מעשי התעללות פומביים ביהודיה, תוך חטיפתם לעבודות כפייה משפילות. כעבור מספר ימים נכנסו לעיירה חיילי הצבא האדום, אך השליטה בעיירה הושבה לגרמנים בהתאם להסכם ריבנטרופ מולוטוב. טרם כניסת הגרמנים, הספיקו רובם המוחלט של יהודי העיירה להימלט מזרחה, אל עבר השטח הסובייטי.

בתחילת שנת 1940 הקימו הגרמנים מחנה עבודה בעיירה, בו רוכזו קרוב ל-4,000 יהודים. מחנה זה חוסל בסוף שנת 1940. בפברואר ובמרץ 1942 הביאו הגרמנים לעיירה 817 יהודים שגורשו מטומשוב לובלסקי וכ-500 יהודים שגורשו ממיילץ. כעבור מספר שבועות שולחו אלו למחנה ההשמדה בלז'ץ הסמוך.

בשנות השישים של המאה הקודמת ערכו הניצולים כינוסים ואף הוציאו ספר זיכרון לתושבי העיירה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'שאנוב בוויקישיתוף