שנות ה-70 של המאה ה-20

	מאות:; המאה ה-19 – המאה ה-20 – המאה ה-21
	עשורים: ; 1950–1959 - 1960–1969 - 1970–1979 - 1980–1989 - 1990–1999
	שנים:; <<< - 1970 - 1971 - 1972 - 1973 - 1974 - 1975 - 1976 - 1977 - 1978 - 1979 - >>>

המונח "שנות ה-70" מפנה לכאן. לערך העוסק בתוכנית הטלוויזיה, ראו מופע שנות ה-70.

**משמאל למעלה, בכיוון השעון**: נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון מבצע את סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון – אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה – גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור

שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

אף על פי ששנות ה-70 נחשבות, ברובן, לתקופה של הפוגה יחסית במלחמה הקרה, שזכתה לכינוי דטאנט, והתאפיינה בהפשרה יחסית של היחסים בין ברית המועצות לארצות הברית, עשור זה הכיל שניים מהעימותים הדרמטיים ביותר של המלחמה הקרה, והם מלחמת וייטנאם שהסתיימה באמצע העשור, ומלחמת אפגניסטן שהחלה עם פלישת ברית המועצות לאפגניסטן בשנת 1979. מעבר לשתי המלחמות הבין-לאומיות בהן היו מעורבות שתי המעצמות הגדולות, לאורך שנות ה-70 גרמה המלחמה הקרה למאבקים פנימיים רבים, בעיקר באפריקה, שם ארגונים מרקסיסטים היו מעורבים בניסיונות הפיכה שונים.

בשנות ה-70 הייתה התקדמות משמעותית בהתקרבות של סין למערב, כשבשנת 1971 הרפובליקה העממית של סין החלה להיות מיוצגת באו"ם, ושנה לאחר מכן ביקור ניקסון בסין סימן את תחילת שיפור היחסים בין הסינים לארצות הברית. בשנת 1978 מתחילה הרפורמה בכלכלת סין בה החלה כלכלת סין להיפתח אל השוק החופשי ולקבל מאפיינים מערביים, או מערביים למחצה, בתהליך שהגדיל משמעותית את התל"ג הסיני.

העשור מזוהה גם עם משבר האנרגיה של 1973, בו ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב על ידי צמצום אספקת הנפט למערב והעלאת מחיר הנפט באופן חד, וכמו כן לאורכן המשיכו חלק מהתהליכים העולמיים שהחלו בעשורים הקודמים, ביניהם תהליך הדה-קולוניזציה והעצמאות או ההכרה בזכויות הבחירה לנשים.

באירופה העשור מזוהה עם יום ראשון העקוב מדם ומהפכת הציפורנים. במזרח התיכון העשור מזוהה עם המהפכה האיראנית, ועלייתו של סדאם חוסיין. בארצות הברית העשור מזוהה עם פרשת ווטרגייט שהביאה את נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון להתפטר מתפקידו, ועם פסק דין רו נגד וייד, שקבע כי חוק האוסר על הפלות נוגד את חוקת ארצות הברית.

מבחינת התקדמות טכנולוגית, בשנות ה-70 החל שיווקם המסחרי של המיקרו מעבדים, משחקי הווידאו הראשונים, מכשירי הווידאו טייפ, המחשבים האישיים והווקמן.

מבחינה תרבותית העשור מזוהה לרוב עם דיסקו, רוק מתקדם ופאנק, וכן עם שוברי קופות רבים, ביניהם מלחמת הכוכבים, מלתעות וגריז.

במהלך שנות ה-70 גדלה אוכלוסיית העולם מ-3.7 ל-4.4 מיליארד בני אדם. בסך הכל היו במהלך העשור כ-1.23 מיליארד לידות וכ-475 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם.

הדור שנולד בשנות ה-70 (יחד עם ילידי המחצית השנייה של שנות ה-60) מכונה דור ה-X.

בישראל שנות ה-70 מזוהות בעיקר עם מלחמת ההתשה, טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מלחמת יום הכיפורים, מבצע יונתן, ההעפלה למונדיאל 1970, זכייתה הראשונה של מכבי תל אביב בגביע אירופה לכדורסל, המהפך בו הצליחה לראשונה מפלגת הליכוד לזכות בראשות ממשלת ישראל, הזכייה הכפולה באירוויזיון עם השירים אבניבי והללויה, והסכם השלום עם המצרים.

אירועים עולמיים

מלחמות בין-לאומיות

המלחמות הבולטות ביותר בעשור כוללות:

1971: מלחמת העצמאות של בנגלדש ומלחמת הודו–פקיסטן השלישית – מזרח פקיסטן מקבלת עצמאות בסיוע הודי והופכת לבנגלדש.
1973: מלחמת יום הכיפורים – פורצת עם התקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות כנגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים. המלחמה מתרחשת בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכת באופן רשמי 18 ימים. באופן מעשי פעולות לחימה בכמה מהחזיתות נמשכות גם כמה חודשים לאחר סיומה הרשמי של המלחמה.
1975: סיומה של מלחמת וייטנאם – מלחמת וייטנאם באה לקיצה בהדרגה. לאחר הסכם שביתת נשק ב-1973 כוחות צבא ארצות הברית שבים לארצם. בשנת 1975 פולשים צבאות צפון וייטנאם לדרום וייטנאם, מכניעים את צבאם ומאחדים את המדינות.
1977: מלחמת לוב–מצרים – כינויה של תקרית גבול בין לוב למצרים שנמשכת 4 ימים. עקב התקרבותה של מצרים בראשות אנואר סאדאת למערב ולישראל, מתחילים אלפי אזרחים ואנשי מיליציה עממית לובים לצעוד אל גבול מצרים, לצד ירי ארטילרי ומטוסי קרב. צבא מצרים מגיב בתקיפות ובעוצמה, ונכנס בכוח של שלוש דיוויזיות לתוך שטח לוב, תוך איום כיבוש ערים בשטחה. התקרית מסתיימת בנסיגה מצרית.

הסכמים ומשברים בין-יבשתיים

משבר בני הערובה באיראן: סגן נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש ואח"מים נוספים מתכוננים לקבל את פני בני הערובה המשוחררים, בבסיס חיל האוויר האמריקני במרילנד.

טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן: הבניין שבו החזיקו מחבלים פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור" את חברי המשלחת האולימפית הישראלית כבני ערובה

1970: חטיפת המטוסים לשדה דוסון – מחבלים פלסטינים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין חוטפים ארבעה מְטוסי נוסעים שהיו אמורים להגיע לניו יורק ולוקחים מעל ל-300 אנשים שהיו על סיפון המטוסים כבני ערובה. בני הערובה שוחררו מאוחר יותר, אבל המטוסים פוצצו.
1971: הצהרת סינגפור – לאחר תהליך דה-קולוניזציה ממושך, מקימה הממלכה המאוחדת של בריטניה את חבר העמים הבריטי. בהצהרה זו מעגן חבר העמים את מטרותיו: קידום שלום עולמי ויחסי שלום בין המדינות החברות בו, קידום דמוקרטיה ייצוגית וזכויות אדם ברחבי העולם, קידום שוויון והתנגדות לגזענות, מלחמה בעוני, בבורות ובמחלות, וקידום סחר חופשי.
1971: הרפובליקה העממית של סין מיוצגת באו"ם – הרפובליקה העממית של סין (סין הקומוניסטית) מחליפה במוסדות האו"ם, כולל במועצת הביטחון, את הרפובליקה הסינית (טיוואן).
1972: ביקור ניקסון בסין – נחשב לצעד הראשון ביחסים הרשמיים בין ארצות הברית והרפובליקה העממית של סין.
1972: הטבח בנמל התעופה לוד – 3 מחבלים מארגון הצבא האדום היפני פותחים באש באולם הנוסעים של נמל התעופה, ורוצחים 24 בני אדם.
1972: טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן – מבוצע במהלך ספטמבר 1972 במהלך האולימפיאדה העשרים שהתקיימה במינכן שבגרמניה המערבית; מחבלים פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור" חוטפים ורוצחים את חברי המשלחת האולימפית הישראלית באולימפיאדה.
1972: אתרי מורשת עולמית – האספה הכללית של אונסק"ו מאשרת את התוכנית העולמית להגנה על אתרי מורשת עולמית.
1973: משבר האנרגיה של 1973 – לאחר שמדינות המערב תומכות בישראל במלחמת יום כיפור, ארצות ערב מכריזות על חרם באספקת הנפט לעולם המערבי^[1].
1975: ארגון המדינות המתועשות – הארגון מוקם כתגובה למשבר האנרגיה והמשבר הכלכלי שנלווה לו. שש המדינות המייסדות הן ארצות הברית, יפן, גרמניה המערבית, צרפת, איטליה ובריטניה ומתכנס לראשונה בצרפת תחת השם G6. בשנת 1975 נערכת ועידת הפסגה הראשונה של הארגון. לאחר הצטרפותה של קנדה בשנת 1976, הופכת הקבוצה ל-G7.
1975: אמנת הנשק הביולוגי – ההסכם הבין-לאומי הראשון לפירוק נשק.
1975: מזרח טימור – מזרח טימור מכריזה על עצמאותה מפורטוגל. עצמאות זו מחזיקה מעמד 9 ימים בלבד, עד לכיבושה בידי אינדונזיה. כיבוש זה מתחיל את רצח העם במזרח טימור.
1979: מלחמת אפגניסטן – שני פלגי המפלגה המרקסיסטית PDPA מתאחדים ומשתלטים על אפגניסטן בהפיכה. מהפכה זו מובילה להתערבותן של ברית המועצות וארצות הברית במאבקים הצבאיים שבאפגניסטן.
1979: משבר בני הערובה באיראן – כינוי לתקופה בת 444 ימים שבה מוחזקים 52 דיפלומטים ואזרחים אמריקאים כבני ערובה בטהראן בירת איראן על ידי השלטון האסלאמי המהפכני החדש, שעולה לשלטון בעקבות המהפכה האסלאמית באיראן.
המלחמה הקרה – לאורך שנות ה-70, המאבקים בין ארצות הברית לברית המועצות, מביאים להתנגשות אלימה בין המעצמות בעיקר במלחמת וייטנאם. בשנות ה-70 חתמו מנהיגי המעצמות על הסכמי סאל"ט.
השפעות המלחמה הקרה באפריקה – בשנות ה-70 אירעה הסלמה בהשפעת המלחמה הקרה על היבשת, כאשר אנגולה ומוזמביק, שזכו לעצמאותן בשנים אלה, קשרו את עצמן לברית המועצות, בעוד שמערב אפריקה ודרומה חברו לבלום את ההשפעה הסובייטית. חונטות מרקסיסטיות לקחו חלק גם במאבקים הפנימיים בסודאן.

תופעות בין-לאומיות

דה-קולוניזציה ועצמאות: טונגה (1970), פיג'י (1970), קטר (1971), איחוד האמירויות הערביות (1971), איי בהאמה (1973), גינאה ביסאו (1974), גרנדה (1974), קומורו (1975), אנגולה (1975), מוזמביק (1975), כף ורדה (1975), סאו טומה ופרינסיפה (1975), סורינאם (1975), סיישל (1976), ג'יבוטי (1977), איי שלמה (1978), דומיניקה (1978), סנט לוסיה (1979), מיקרונזיה (1979), קיריבטי (1979), סנט וינסנט והגרנדינים (1979).
זכות בחירה לנשים: אנדורה (1970), שווייץ (1971), בנגלדש (1972), ירדן (1974), איי שלמה (1974), אנגולה (1975), מוזמביק (1975), איי מרשל (1979), מיקרונזיה (1979).

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

מערב אירופה

1972: יום ראשון העקוב מדם – נחשב כאירוע מכונן אשר מביא לתחילתן של 30 שנות אלימות מצד הצבא האירי הרפובליקני הזמני (ה-PIRA) נגד בריטניה.
1973: התרחבות השוק האירופי המשותף – אירלנד, הממלכה המאוחדת ודנמרק מצטרפות לשוק האירופי המשותף.
1974: מהפכת הציפורנים – מחזירה את הדמוקרטיה לפורטוגל.
1974: נפילת המשטר הצבאי ביוון – עימותים של משטר רודני ביוון, תחילה מול הפגנות סטודנטים, ובהמשך מול ארגון הטרור "17 בנובמבר". החונטה ששולטת ביוון עוד מסוף שנות ה-60 מבטלת ב-1973 את המלוכה כדי לחזק את שלטונם, ולאחר מימון ניסיון הפיכה כושל מתמוטטת החונטה, והמשטר הצבאי ביוון מתמוטט ב-1975 ומתחלף ב-1975 בממשל דמוקרטי.
1975: שביתת הנשים של איסלנד – במחאה נגד פערי שכר ואפליה, מתקיימת שביתת ענק בה משתתפות 90% מהנשים באיסלנד, אשר משביתות את המשק.
1976: טבח קינגסמיל – הצבא האירי הרפובליקני רוצח 10 גברים פרוטסטנטים בצפון אירלנד.
1978: דמוקרטיזציה בספרד – לאחר מותו של פרנקו, עלה חואן קרלוס, אחרון מלכי ספרד, למלוכה, והביע את תמיכתו בדמוקרטיה. תחת הנהגתו, הושגו הסדרים עם המיעוטים הבסקי והקטלאני ונחקקו שורת חוקים סוציאליסטים לטובת השכבות החלשות. ב-1978 חוקקה החוקה הספרדית.
1979: מרגרט תאצ'ר – מנהיגת המפלגה השמרנית מרגרט תאצ'ר נבחרת לעמוד בראש ממשלת בריטניה.
שנות העופרת – כינוי לתקופה שבין שנות השבעים לשנות השמונים אשר במהלכה מתרחשים עשרות פיגועי טרור באיטליה, ביניהם חטיפתו ורציחתו של אלדו מורו, ראש הממשלה המיועד של איטליה, על ידי הבריגדות האדומות.

המזרח התיכון

המהפכה האיראנית: ח'ומייני נוחת באיראן לאחר 14 שנות גלות

1970: ספטמבר השחור – מאבק אלים בין ירדן לבין ארגונים פלסטינים. בתום המאבק, השושלת ההאשמית הבטיחה את שלטונה בירדן, ואילו המחבלים הפלסטינים מצאו מקום חדש לפעילותם – לבנון. כתוצאה מהאירועים הקימו הפלסטינים את ארגון ספטמבר השחור שאחת ממטרותיו הייתה ללחום בירדן. ארגון זה, בין היתר, רצח את ראש ממשלת ירדן, וספי א-תל.
1970: מהפכת התיקונים בסוריה – אשר במהלכה סיעה צבאית בראשותו של חאפז אל-אסד עולה לשלטון.
1974: תקופה של הפיכות צבאיות אלימות בטורקיה – בין השנים 1974–1980 מנהיגות את טורקיה חמש ממשלות שונות, על רקע מאבקים אלימים בין פלגים פוליטיים שונים. במשך שש השנים חווה טורקיה מסכת של טרור ואנרכיה. מספר קורבנות מעשי הטרור במחצית השנייה של העשור עומד על למעלה מ-5,000, כשרוב מקרי הרצח הם על רקע מאבק אלים בין גורמי הימין הקיצוני, ובראשם ארגון הזאבים האפורים השייך למפלגת התנועה הלאומית, לבין גורמי שמאל קיצוני.
1975: מלחמת האזרחים בלבנון – פורצת כהמשך ישיר לסכסוכי דת ומעמדות קודמים בלבנון. המלחמה מסתיימת בסוף שנות ה-80.
1979: המהפכה האיראנית – איראן הופכת ממדינה אוטוקרטית, פרו-מערבית, מונרכית, תחת שלטונו של השאה מוחמד רזה פהלווי, לרפובליקה אסלאמית-תיאוקרטית תחת שלטון האייתוללה ח'ומייני.
1979: הסכם השלום בין ישראל למצרים – ישראל ומצרים מכוננות יחסים דיפלומטיים באמצעות הסכמי קמפ דייוויד (1978), כשנה לאחר ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל.
1979: עלייתו של סדאם חוסיין – ב-16 ביולי 1979 הופך סדאם חוסיין, שהיה השני בחשיבותו במדינה, לנשיא עיראק לאחר שמכריח את אחמד חסן אל-בכר להתפטר.
התרחבות הליגה הערבית – לאורך שנות ה-70 מצטרפות אל הליגה הערבית מספר מדינות: איחוד האמירויות הערביות (1971), בחריין (1971), קטר (1971), עומאן (1971), מאוריטניה (1973), סומליה (1974), הרשות הפלסטינית (1976), ג'יבוטי (1977).

המזרח הרחוק

1971: רצח העם הבנגלי והקמת בנגלדש – מאבקם של הבנגלים לעצמאות מגיע לשיאו בתוכנית השמדה המונית של הבנגלים מצד פקיסטן שמחסלת כ-3 מיליון מתוכם, וגורם לעשרות מיליוני פליטים^[2]. עם זאת, המאבק לעצמאות מצליח והמחוז המזרחי בפקיסטן מכריז על הפרדות מהמדינה והקמת מדינה חדשה – בנגלדש.
1972: נרמול היחסים הדיפלומטיים בין יפן לסין – יפן מחדשת את יחסיה הדיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של סין, וסוגרת את שגרירותה בטאיוואן^[3].
1975–1979: רצח העם בקמבודיה – רצח העם בקמבודיה תחת שלטון הקמר רוז' גובה לפחות מיליון ושבע מאות אלף קורבנות.
1975–1977: מצב החירום בהודו – ראש ממשלת הודו אינדירה גנדי מכריזה על מצב חירום, כולאת את מנהיגי האופוזיציה ומשעה את חירויות האזרח במדינה.
1975: הרפובליקה העממית של לאוס – תנועות קומוניסטיות גורמות להפיכה בלאוס והתפטרות המלך. לאוס הופכת ל"הרפובליקה הדמוקרטית הקומוניסטית של לאוס", אך למרות ההתייחסות לדמוקרטיה בשם המדינה, הממשלה מכוננת שליטה מלאה על התקשורת, ומעצר של אנשי אופוזיציה בממשלה ובצבא ושליחתם למחנות "חינוך מחדש". המדיניות הקשוחה והחמרה בתנאים הכלכליים, יחד עם מאמציה של הממשלה לאכוף שליטה פוליטית, גורמת להגירה המונית. כעשרה אחוזים מאוכלוסיית הלאו חיפשה מקלט אחרי 1975. בתקופה זו לאוס חיזקה את הברית שלה עם ברית המועצות.
1976: אירועי כיכר טיין-אן-מן (1976) – לאחר פטירת ראש הממשלה הסיני ג'ואו אנלאי ששולט במדינה שלושה עשורים, בבייג'ינג מתפתחת הפגנה ספונטנית נגד "כנופיית הארבעה" בכיכר טיין-אן-מן. שלטונות סין מדכאים את ההפגנה ביד קשה וגורמים למותם של מאות אנשים. בהמשך אותה שנה, שלטונות סין עוצרים את "כנופיית הארבעה".
1979: ההתנקשות בפארק צ'ונגהי – פאק צ'ונגהי, ששלט 18 שנה בקוריאה הדרומית במשטר דיקטטורי, נרצח ב-1979, והגנרל צ'ון דוהוואן תפס את השלטון.

אמריקה הצפונית

9 באוגוסט: נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון עוזב את הבית הלבן לאחר התפטרותו

1972–1974: פרשת ווטרגייט – מביאה את נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון להתפטר מתפקידו.
1973: פסק דין רו נגד וייד – קובע כי חוק האוסר על הפלות נוגד את חוקת ארצות הברית.
1979: מלחמת האזרחים בניקרגואה – לאחר מספר מקרים אשר חושפים את השחיתות בשלטונו של סומוסה, מושל ניקרגואה, פלגים שונים בהם החזית הסנדיניסטית לשחרור לאומי מתקוממים במחאות ובפעולות טרור כנגד השלטון ומצליחים לגרום להתפטרות סומוסה ולהקמת ממשל פרו-קומוניסטי. ארצות הברית מסייעת לארגונים נגדיים במאבק מול הסנדיניסטים ומלחמת גרילה אכזרית בין הפלגים השונים גובה חיי אדם רבים.
1979–1992: מלחמת האזרחים באל סלוודור – בעקבות מאבקים בין המפלגה המרקסיסטית, הצבא האל סלוודורי ו"חוליות המוות" הימניות הקיצוניות פורצת מלחמת אזרחים שנמשכת עד ל-1992. מלחמה זו גובה מחיר של כ-75,000 הרוגים.

אמריקה הדרומית

1970: שלטון האיחוד העממי בצ'ילה – ב-1970 סלבדור איינדה הופך לנשיא המרקסיסטי הראשון בעולם שנבחר בבחירות דמוקרטיות. ב-1973 מודח על ידי הפיכה צבאית.
1973: ההפיכה הצבאית בצ'ילה – הנשיא מכהן סלבדור איינדה מודח ונרצח בהפיכה צבאית. החונטה אשר תופסת את שלטונו של איינדה מורכבת מראשי חיל האוויר, מפקדי חיל הים, כוחות המשטרה והצבא.
1976: משטר צבאי בארגנטינה – מבוצעת הפיכה בארגנטינה אשר במסגרתה מודחת הנשיאה איסבל פרון בעוד שהחונטה הצבאית עולה לשלטון במקומה.

אפריקה

1971: הפיכה צבאית באוגנדה – מבוצעת הפיכה צבאית באוגנדה בהנהגתו של הגנרל אידי אמין. שלטונו של אידי אמין נמשך שמונה שנים ומביא את המדינה לשפל כלכלי, התפוררות חברתית ופגיעה חמורה בזכויות אדם.
1972: הסכם אדיס אבבה – נחתם הסכם אדיס אבבה אשר מסיים את מלחמת האזרחים הסודאנית הראשונה שנמשכת משנת 1955, ומעניק לדרום סודאן אוטונומיה אזורית.
1974: המהפכה האתיופית ומלחמת האזרחים – במסגרת המהפכה האתיופית מודח קיסר האימפריה האתיופית היילה סלאסי, בעוד שהחונטה הצבאית האתיופית עולה לשלטון במקומו. שלטונה של החונטה הצבאית מוביל את אתיופיה למלחמת אזרחים, שמקבלת תנופה מברית המועצות וארצות הברית שמתערבות במערכה כחלק מהמלחמה הקרה.
1975–2002: מלחמת האזרחים באנגולה – מלחמת האזרחים באנגולה מתחילה מרגע מתן העצמאות למדינה, מידיה של פורטוגל בשנת 1975 ונסתיימה רק לאחר 27 שנה, בשנת 2002.
1975 ואילך: סהרה המערבית – מכריזה על עצמאותה מספרד. זמן קצר אחר כך סופחה למרוקו.
1976: המהומות בסווטו – סדרה של מחאות שמובלות על ידי תלמידים מבתי ספר שחורים בדרום אפריקה. סטודנטים ממספר רב של בתי ספר בסווטו מתחילים למחות ברחובות בתגובה להחלטת השלטון ללמד בשפת האפריקאנס בבתי-הספר המקומיים.
תקופה של הפיכות צבאיות בגאנה – לאורך עשור זה חווה בגאנה סדרה של הפיכות צבאיות (1972, 1978, 1979).

אוקיאניה

1978: טובאלו – איי אליס נפרדים מאיי גילברט ומשנים את שמם לטובאלו.

כלכלה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

1971: נטישת תקן הזהב ותחילת ימי כסף הפיאט – נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, מכריז על ביטול תקן הזהב, שמגדיר את הזהב כבסיס לדולר. הרקע להחלטה הוא הגידול בגירעון במאזן המסחרי של ארצות הברית, אשר נובע מהוצאות העתק על מלחמת וייטנאם, שמובילות לעלייה דרמטית באינפלציה בארצות הברית. מדינות העולם חודלות להתבסס על זהב כגורם המגדיר את השווי של המטבעות, ומתבססים על מערכת חלופית שמגדירה סימולטנית את יחס השווי בין המטבעות השונים^[4]. החלטה זו פותחת את עידן כסף הפיאט, הנקבע מתוקף חוק מדינה ללא הצמדה לגיבוי בזהב^[5].
1973: משבר האנרגיה של 1973 – במהלך המחלוקת בין ארצות ערב למדינות המערב, הן מצמצמות את אספקת הנפט לעולם המערבי. המהלך גורם לעלייה חדה במחירי הנפט במערב, ובמדינות שמייבאות נפט נפגעת הכלכלה ועלתה האבטלה. מין הצד השני, המשבר מחזק כלכלית את המדינות הלא-ערביות שמייצאות נפט, ומשנה את חלוקת ההון בעולם. עליית המחיר גורמת גם להאצת המאמצים לחיפוש אחר מקורות אנרגיה ירוקה^[1] ולשינוי בתחום הרכב ולמעבר לרכבים חסכוניים יותר בדלק.
1974: רפורמה סוציאליסטית באתיופיה – לאחר הדחתו של היילה סלאסי, כלכלתה של אתיופיה הופכת לסוציאליסטית, כאשר המדינה הופכת לגורם חזק ושולט במשק. חלק גדול מהכלכלה מועבר מבעלות פרטית למגזר הציבורי.
1978: הרפורמה בכלכלת סין – עלייתו של דנג שיאופינג לשלטון בסין גורמת לפתיחות גוברת לכלכלה המערבית. הוא מוביל רפורמות כלכליות פוליטיות נרחבות שכוללות פתיחה של המשק הסיני להשקעות זרות ולמיקור חוץ, דה-קולקטיביזציה של ענף החקלאות לסחר חופשי וחידוש היחסים עם העולם המערבי. הרפורמות שמוביל שיאופינג מובילות לצמיחה מסיבית של התמ"ג הסיני.

התרחשויות כלכליות נוספות

חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: פדקס (1971), סטארבקס (1971), מיקרוסופט (1975), אפל (1976), אורקל (1977).

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

1 בספטמבר 1970 – התנקשות כושלת בחוסיין, מלך ירדן, בעת שהיה בדרכו לנמל התעופה בעמאן. ניסיון ההתנקשות מוביל לאירועי ספטמבר השחור.
15 במאי 1972 – מושל אלבמה ג'ורג' וולאס, אשר ערך מסע בחירות לקראת הבחירות המקדימות של 1972, נורה חמש פעמים במהלך מסע בחירות במרילנד, בתקופה בה נחשב לאחד מהמועמדים המובילים. וולאס נפגע בבטן ובחזה, ואחד הכדורים פגע לו בעמוד השדרה, והשאיר אותו משותק מהמותניים ומטה לשארית חייו. הוא עבר ניתוח בן חמש שעות באותו הערב, וקיבל כמה תרומות דם כדי לשרוד. המתנקש לא ניסה לרצוח מתוך אידאולוגיה אלא מרצון להתפרסם.
20 במרץ 1974 – הנסיכה אן הצליחה לחמוק מניסיון חטיפה והתנקשות בעת שנסעה ברחובות לונדון (שומר ראשה ואחרים נפצעו בתקרית).
25 במרץ 1975 – פייסל, מלך ערב הסעודית נרצח בנסיבות שאינן ברורות על ידי אחיינו הנסיך פייסל אבן מוסאעד אבן עבד אל עזיז, אשר סבל, כפי הנראה, מאי שפיות (אף שיש שטענו כי פעל כדי לנקום את מות אחיו הבכור ח'אלד, אשר נהרג בהתקלות עם כוחות הביטחון הסעודיים ב-1966). הנסיך, שהיה עם משלחת כוויתית שבאה לבקר את המלך הסעודי, שלף אקדחו וירה בפייסל מטווח קצר. ראשו של הרוצח נערף בפומבי כעבור שלושה חודשים.
15 באוגוסט 1975 – נשיא בנגלדש שיח' מוג'יבור רחמן משפחתו וצוותו האישי נרצחו במהלך הלילה כאשר קבוצת קציני צבא זוטרים פולשת לביתו באמצעות טנקים ורוצחת את כולם.
27 באוגוסט 1975 – קיסר אתיופיה המודח היילה סלאסי נחנק למוות בחשאי במיטתו על ידי קציני החונטה הצבאית האתיופית. הדיווחים הרשמיים באותה העת ייחסו את מותו ל"כשל נשימתי" עקב סיבוכים מניתוח הערמונית. ב-1994, שלוש שנים לאחר שהחונטה הצבאית האתיופית הודחה, בית המשפט האתיופי חשף לראשונה את הנסיבות האמיתיות סביב מותו של סלאסי.
ספטמבר 1975 – ניסיונות ההתנקשות בנשיא ארצות הברית ג'רלד פורד – בתוך שלושה שבועות בספטמבר 1975 חווה נשיא ארצות הברית ג'רלד פורד שני ניסיונות להתנקש בו. את שני הניסיונות הכושלים ביצעו נשים ושניהם אירעו במדינת קליפורניה.
9 במאי 1978 – קבוצה של חברי ארגון הטרור "הבריגדות האדומות" ארבה ב-16 במרץ 1978 למכוניתו של מנהיג הדמוקרטים הנוצריים וראש ממשלת איטליה לשעבר אלדו מורו, רצחה את נהגו וכן חמישה שוטרים. הקבוצה חטפה את אלדו מורו, החזיקה אותו בדירת מגורים באחד מפרווריה של רומא והכריזה שהיא מעמידה אותו למשפט. הבריגדות האדומות התנו את שחרורו של אלדו מורו בשחרור 13 מחבריהם שעמדו לדין באותה עת. נשיא איטליה סירב לנהל משא ומתן עם החוטפים וב-9 במאי 1978, לאחר חמישים וארבעה ימי חטיפה, נתגלתה גופתו של אלדו מורו ללא רוח חיים בתא המטען של מכונית בלב רומא.
5 במאי 1979 – ריימונד לי הארווי ניסה לרצוח את הנשיא האמריקני ג'ימי קרטר בעת שקרטר עמד לשאת נאום בקניון סיוויק סנטר בלוס אנג'לס שבקליפורניה.
26 באוקטובר 1979 – נשיא קוריאה הדרומית פארק צ'ונג-הי נרצח בידי קים צ'ה-גיו, ראש סוכנות הביון המרכזית של קוריאה הדרומית.

ב-25 במרץ 1975 נרצח פייסל, מלך ערב הסעודית
ב-27 באוגוסט 1975 נרצח היילה סלאסי, קיסר אתיופיה
ב-16 במרץ 1978 נחטף ראש ממשלת איטליה לשעבר אלדו מורו בידי ארגון הטרור "הבריגדות האדומות". מורו נרצח לבסוף לאחר חמישים וארבעה ימי חטיפה
ב-26 באוקטובר 1979 נרצח נשיא קוריאה הדרומית פארק צ'ונג-הי

אסונות

אסונות טבע

1972: רעידת אדמה בניקרגואה – פוקדת את ניקרגואה רעידת אדמה אשר מחריבה כ-80% משטח הבירה מנגואה, מפילה כ-10,000 חללים ומותירה כ-50,000 חסרי בית. חיילי המשמר הלאומי בוזזים את חבילות הסיוע הבין-לאומי שזורמות למדינה, ואנסטסיו סומוסה מחרים עשרות מיליוני דולרים מכספי הסיוע לעצמו.
5 בינואר 1970 – רעידת אדמה מתרחשת במחוז יונאן שבסין. בין 10,000 עד 14,621 בני אדם נהרגו ברעידת האדמה ו-26,783 נפצעו.
31 במאי 1970 – רעידת אדמה מתרחשת בעיר יונגאי שבפרו. מעל ל-47,000 בני אדם נהרגו ברעידת האדמה.
12 עד 13 בנובמבר 1970 – סופת ציקלון טרופית פגעה באזור דלתת הגנגס שבמזרח פקיסטן (כיום בנגלדש). כחצי מיליון בני אדם נספו – המספר הרב ביותר של נפגעים מסופת ציקלון במאה ה-20.
29 בספטמבר 1971 – סופת ציקלון עוברת במפרץ בנגאל וגורמת למותם של 10,000 בני אדם.
1972 – סופת ההוריקן "אגנס" מכה באזור פלורידה, וגובה את חייהם של למעלה מ-120 בני אדם^[6].
24 בדצמבר 1974 – הסופה ציקלון טרייסי הרסה 70% מהעיר דרווין שבאוסטרליה וגרמה למותם של 71 בני אדם.
8 באוגוסט 1975 – נפרץ סכר באנקיאו שבמחוז הנאן שבסין. מעל ל-200 אלף בני אדם נהרגו.
4 בפברואר 1976 – רעידת אדמה גדולה מתרחשת בגואטמלה ובהונדורס וגורמת למותם של כ-22,000 בני אדם.
28 ביולי 1976 – רעידת אדמה במגניטודה 7.8–8.2 משטחת את טנגשן, סין. 242,769 איש נספים ו-164,851 נפצעים.
17 באוגוסט 1976 – צונאמי באזור הפיליפינים נוצר בעקבות רעידת אדמה במרחק 700 קילומטר מהאזור. הנזק: 5,000 הרוגים ו-93,500 נותרו ללא קורת גג.
4 במרץ 1977 – 1,500 הרוגים ברעידת אדמה ברומניה.
3 ביוני 1979 – פיצוץ בבאר הנפט Ixtoc I בדרום מפרץ מקסיקו גורם לזרימת כ-600,000 טון נפט לתוך הים. זוהי תאונת הנפט הגדולה ביותר עד דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010).

אסונות תעופה

30 ביולי 1971 – מטוס בואינג 727 של חברת All Nippon Airways ומטוס F-86 של חיל האוויר היפני מתנגשים מעל מוריוקה ביפן. 162 נספים.
29 בדצמבר 1972 – התרסק מטוס איירליינס באוורגליידס שבפלורידה. באסון נהרגו 101 מהנוסעים בעוד ש-75 שרדו.
22 בינואר 1973 – בואינג 707 של חברת ניגריה איירווייס התרסק בנמל התעופה קאנו שבניגריה. 176 מתוך 202 האנשים על סיפון המטוס נספו בעוד ש-26 שרדו.
3 במרץ 1974 – התרסקות טיסה 981 בצפון צרפת גורמת למותם שלכל 346 האנשים על סיפון המטוס.
27 במרץ 1977 – אסון המטוסים בטנריפה: באסון נהרגו 583 בני אדם בהתנגשות בין שני מטוסי בואינג 747. זהו האסון האווירי הגדול בהיסטוריה.
1 בינואר 1978 – טיסה 855 של אייר אינדיה מתרסקת לתוך הים מול חופי הודו. באסון נהרגו כל 213 הנוסעים ואנשי הצוות.
25 בספטמבר 1978 – טיסת PSA182, מטוס מסוג בואינג 727, מתנגש במטוס ססנה 172 ונופל לתוך שכונה בסן-דייגו, קליפורניה. כל 135 האנשים על סיפון המטוס הנוסעים, שני טייסי מטוס הססנה, ו-7 אנשים על הקרקע נהרגים באסון.
25 במאי 1979 – טיסה 191 שהמריאה מנמל התעופה או'הייר שבשיקגו, אילינוי, איבדה מנוע במהלך ההמראה והתרסקה. באסון נהרגו כל 271 הנוסעים על סיפון המטוס ושני אנשים נוספים על הקרקע.
28 בנובמבר 1979 – מטוס של אייר ניו זילנד מתרסק לתוך הר ארבוס שבאנטארקטיקה. באסון נהרגו כל 257 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס.

בריאות

1971–1973: אבעבועות שחורות – מגפה שמתפרצת בבנגלדש גובה את חייהם של אלפי אנשים בצפון תת היבשת ההודית^[7].
מגפת הכולרה השביעית (אנ') המתועדת שהתפשטה באסיה בעשור הקודם, מגיעה לשיאה החריף ביותר בשנת 1970. לאורך העשור תועדו תועדו התפרצויות רבות של המחלה באפריקה ובאזורים נוספים^[7]^[8].

מדע וטכנולוגיה

פיתוחים טכנולוגים

1971: המיקרו-מעבד הראשון אינטל 4004.
1971: מחשבוני כיס – הופכים זמינים מסחרית.
1971: הדואר האלקטרוני – תחילת השימוש הראשוני בטכנולוגיה.
1971: משחקי וידאו – הופכים זמינים מסחרית.
1971: תקליטונים – פיתוחם של התקליטונים הראשונים בגודל 8 אינץ' על ידי חברת IBM, והפיכתם למוצר זמין מסחרית. התקליטונים מחליפים תוך זמן קצר את השימוש בכרטיסים מנוקבים והופכים נפוצים מאוד בשנות ה־80 וה־90 עם התרחבות השימוש במחשבים אישיים. על התקליטונים המקוריים ניתן לאחסן נתונים בנפח של 180 קילו־בתים.
1972: VCR – חברת פיליפס מוציאה לשווקים לראשונה נגני וידאו וקלטות וידאו בפורמט VCR. קלטות הווידאו בפורמט זה יכולות להקליט 30 דקות, 45 דקות ו-60 דקות. מכשיר ההקלטה בטכנולוגיה זו הוא יקר יחסית, ולכן כאשר יוצא פורמט ה-VHS בשנת 1976 הוא כובש את השוק.
1973: תקשורת סלולרית – מוטורולה הופכת לחברה הראשונה שמציגה יישום מסחרי של הטכנולוגיה.
1975: מחשבים אישיים – מחשבים בסיסיים הופכים זמינים מסחרית.
1976: VHS – ב-9 בספטמבר 1976 חברת JVC מוציאה לשווקים לראשונה נגני וידאו וקלטות וידאו בפורמט VHS. בהמשך הופך סטנדרט זה לסטנדרט המוביל במערכות וידאו ביתיות לאחר שמצליח לגבור על הפורמט המתחרה (ה-Betamax (אנ') של חברת סוני) ושולט בשוק הווידאו הביתי שליטה כמעט מוחלטת עד להצגת תקליטורי ה-DVD.
1976: הקונקורד – מטוס הנוסעים העל-קולי יוצא לטיסתו המסחרית הראשונה ב-21 בינואר 1976.
1978: לייזרדיסק – בדצמבר 1978 יוצאים לשווקים לראשונה תקליטורי ונגני לייזרדיסק. הלייזרדיסק הוא פורמט הווידאו הראשון שמספק וידאו ביתי באיכות גבוהה, לעומת קלטות הווידאו שאיכותן נמוכה יותר.
1979: ווקמן – חברת סוני מציגה לראשונה את הווקמן ב-1 ביולי 1979.
גרסאות מוקדמות של תנור המיקרוגל – במהלך העשור מוצגות לראשונה גרסאות זולות יחסית וברות השגה לתנורי המיקרוגל, שנמצאים קודם לכן רק במטבחים תעשייתיים גדולים. בעקבות כך תנורי המיקרוגל מתחילים בהדרגה להפוך נפוצים ברוב המטבחים הביתיים בעולם המערבי^[9]

מחשבון הכיס המדעי הראשון (HP-35) יוצא לשווקים במהלך העשור
התקליטונים הראשונים הפכו זמינים מסחרית בשנת 1971
הווקמן המקורי של סוני (דגם TPS-L2).
הסינתיסייזרים הראשונים הופכים זמינים מסחרית.
במהלך העשור יוצרו תנורי המיקרוגל הביתיים הראשונים.
ב-1971: אינטל מפתחת את המיקרו-מעבד הראשון.
קלטות VHS הפכו זמינים מסחרית בשנת 1976
תקליטור לייזרדיסק
הקונקורד יוצא לטיסתו המסחרית הראשונה ב-21 בינואר 1976

חקר החלל

1970 – הגשושית הסובייטית ונרה 7 הייתה לגשושית הראשונה שהנחיתה "קופסת מחקר" בהצלחה על כוכב לכת זר. קופסת המחקר נחתה על פני כוכב הלכת נוגה בעזרת מצנח. הגשושית שיגרה אותות מידע חלשים במשך כ-23 דקות לאחר הנחיתה, היו אלה הנתונים הראשונים שהתקבלו מגוף כלשהו במערכת השמש.
3–28 במאי 1971 – הלוויין המלאכותי הראשון (מארס 4M) היה לרכב החלל הראשון שהגיע לאדמת מאדים.
1971–1973 – במסגרת תוכנית סאליוט ברית המועצות שיגרה לחלל 7 תחנות חלל.
1973 – סקיילאב (Skylab), תחנת החלל הראשונה של ארצות הברית, משוגרת לחלל כחלק מתוכנית דו-שלבית ובלתי מאוישת.
1972 – הגשושית הרובוטית פיוניר 10 שוגרה על ידי נאס"א על מנת לחקור את כוכב הלכת צדק. פיוניר 10 הייתה הגשושית הראשונה שחצתה את חגורת האסטרואידים והייתה הגשושית הראשונה שצילמה את צדק מקרוב. הגשושית נשאה עליה דיסקית ובה מסר לחייזרים כתוב בשפת סימנים אוניברסלית.
1974 – מועברת הודעת ארסיבו באמצעות גל רדיו באפנון FM ממצפה ארסיבו שבפוארטו ריקו. ההודעה נשלחה לכיוון הצביר הכדורי מסיאר 13 הנמצא במרחק של כ-25,000 שנת אור מכדור הארץ.
1975: תוכנית ויקינג – במהלכה שולחת ארצות הברית שתי גשושיות לכוכב הלכת מאדים.
1975 – הוקמה סוכנות החלל האירופית.
1977 – הושקה תוכנית החלל "וויאג'ר" במהלכה שולחת ארצות הברית שתי גשושיות לחקור את מערכת השמש החיצונית. צלחת עם הודעה הציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ הוא רכוב על כל בדיקה.

האסטרונאוט ג'ין סרנן אשר לקח חלק במשימת אפולו 17 הופך לאדם האחרון שהלך על הירח, 13 בדצמבר 1972
ציור של החללית האמריקנית אפולו אשר עוגנת בתחנת החלל סויוז
תחנת החלל האמריקנית הראשונה Skylab,‏ 8 בפברואר 1974
רכב-החלל ויקינג 2 נוחת במישור אוטופיה על מאדים ומצלם לראשונה את פני כוכב-הלכת מקרוב בצבע (1978)
תצלום שנלקח מהחללית וויאג'ר 1 כאשר החללית חלפה על פני כוכב הלכת צדק ב-25 בפברואר 1979

הישגים מדעיים נוספים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

1970: ריצוף DNA – השיטה הראשונה לריצוף DNA מפותחת בשנת 1970 על ידי ריי וו^[10]. שיטה פרקטית יותר מפותחת על ידי פרדריק סנגר בשנת 1975, ומשתכללת בשנת 1977. על הישגים אלו, זוכה סנגר בפרס נובל לכימיה, לצד וולטר גילברט שתורם אף לנושא במהלך העשור.
1972: פרוזאק – התרופה הפסיכיאטרית נוגדת הדיכאון, אשר מפותחת על ידי חברת אלי לילי, יוצאת לראשונה לשווקים במהלך 1972.
1974: צבא הטרקוטה – ב-29 במרץ 1974 חקלאי סיני בשם יאנג ג'ה-פה חופר באר חדשה, ונתקל באלפי פסלי חיילים שנקברו לפני למעלה מ-2,000 שנים בקרבת העיר שי-אן שבסין. הממצאים מרוכזים במוזיאון שנפתח רשמית באוקטובר 1979.
1974: לוסי – ב-1974 התגלה בעמק אוואש שבאתיופיה שלד מאובן של אישה קדמונית בן כ-3.2 מיליון שנה אשר זכה לכינוי "לוסי". גילויה של לוסי נחשב לנקודת ציון חשובה בחקר האבולוציה של האדם.
1978: תינוקת המבחנה הראשונה – לואיז בראון נולדת.

האתר צבא הטרקוטה, בו נקברו בשנת 210 לפנה"ס כ-7,000 דמויות חיילים בגודל טבעי יחד עם הקיסר הראשון בשושלת צ'ין, התגלה ליד העיר שי-אן שבסין ב-1974
ב-1974 התגלה בעמק אוואש באתיופיה השלד המאובן "לוסי"
תינוקת המבחנה הראשונה נולדה ב-1978

תרבות פופולרית

טלוויזיה

תמורות חברתיות בראי הטלוויזיה: לאורך העשור, תופעות חברתיות ליברליות שונות, שעד לפני עשורים בודדים לא היו מקובלות כלל, מתחילות לחדור אל תוך המיינסטרים בעזרתן של תוכניות טלוויזיה. תוכניות הטלוויזיה בועות ושלושה בדירה אחת עוסקות בנטיות מיניות ; המופע של מרי טיילר מור היא תוכנית פורצת דרך כאשר מציגה לראשונה בטלוויזיה האמריקנית אישה רווקה ועצמאית בעלת קריירה כדמות ראשית, בניגוד למקובל עד אז להציג לרוב נשים כעקרות בית העומדות בצל בעליהן ; לסדרה שורשים השפעה ניכרת על המודעות של החברה האמריקאית להיסטוריה של המגזר האפרו-אמריקאי ולתרבותו.
אנימה – בעשור זה נמשכת מגמת ההתחזקות של תעשיית האנימה היפנית, ומגוון סדרות הופכות ללהיטים במדינות רבות^[11]. סדרות אנימה בולטות שיצאו לראשונה לשווקים במהלך העשור כוללות את לופן השלישי (1971), דורימון (1973), חלוצי החלל (1974), וגנדאם (1979).
תוכניות וסדרות טלוויזיה בולטות מחוץ לישראל שעלו לשידור במהלך העשור: המופע של מרי טיילר מור (1970), הכל נשאר במשפחה (1971), מ.א.ש (1972), מישהו מטפל בך? (1972), צעירים חסרי מנוח (1973), בית קטן בערבה (1974), ימים מאושרים (1974), סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים (1974), המלון של פולטי (1975), סאטרדיי נייט לייב (1975), סטארסקי והאץ' (1975), החבובות (1976), המלאכיות של צ'רלי (1976), בועות (1977), ספינת האהבה (1977), שורשים (1977), שלושה בדירה אחת (1977), דאלאס (1978), על טעם ועל ריח (1978).

מוזיקה

ערך מורחב – שנות ה-70 של המאה ה-20 במוזיקה הפופולרית

להקת הרוק הבריטית לד זפלין הייתה אחת הלהקות הפופולריות והמשפיעות ביותר של שנות השבעים. הלהקה הגדירה וייסדה את תת-הזרם "הבי מטאל" במוזיקת הרוק.

את מוזיקת שנות ה-70 ניתן לחלק לכמה זרמים מרכזיים:

רוק מתקדם – שילוב מוזיקה קלאסית ורוק, בעלת אלמנטים מורכבים כגון מקצבים א-סימטריים, ושירים ארוכים. בתחילת העשור הייתה פריחה של הרוק המתקדם אשר היווה מוזיקה לבני המעמד הבינוני. קינג קרימזון, פינק פלויד, ג'ת'רו טאל, ג'נסיס, ELP, קאמל, יס ולהקות נוספות היוו את מרכז ההתעניינות בבריטניה. בסוף העשור ובשנות השמונים, רוק להקות אלו פנו למוזיקה קלה יותר והתמסחרו בשל דרישת חברות התקליטים למשהו קליל יותר.
רוק כבד – רוק מחוספס יותר. לד זפלין, בלאק סבאת' ודיפ פרפל מזוהות בעיקר עם הז'אנר. לקראת סוף העשור קמו יותר ויותר להקות רוק כבד ותתי ז'אנרים חדשים נוצרו (הבי מטאל והארד רוק).
גלאם רוק – רוק פשוט יותר מבחינה מוזיקלית מאשר הרוק המתקדם, וטשטוש ההבדלים בין גבר לאישה, כמו קווין ודייוויד בואי.
פאנק (Punk) – צמח בסוף שנות ה-70 להקות פאנק היו בעלות מסר אנרכיסטי, והוצאת פריטים מהקשרם (דוגמת צלבי קרס וסיכות ביטחון). להקות כמו הקלאש וסקס פיסטולס.
דיסקו – לקראת סוף שנות ה-70 העולם זעק לפופ ולמוזיקת ריקודים, ובעקבות הסרט "שגעון המוזיקה", הדיסקו החל לתפוס תאוצה (הפסקול נכתב על ידי הרכב הבי ג'יז).
פיוז'ן – גם הוא התפתח בסוף העשור, ושילב אלמנטים של ג'אז ושאר ז'אנרים. ביל ברופורד ולהקת UK אשר צמחה משרידי הקינג קרימזון, רוקסי מיוזיק, שילבו בין ג'אז לרוק. בנוסף, גם הג'אזיסט המוערך פאט מת'יני ידוע בתחום הפיוז'ן.
מוזיקת פופ – צברה פופולריות גוברת. להקת אבבא שהתפרסמה לאחר זכייתה באירוויזיון 1974, הפכה לאחת הלהקות המצליחות ביותר בכל הזמנים.

במהלך שנות ה-70 להקת הפופ-דיסקו האנגלית בי ג'יז הצליחה להביא את מספר הלהיטים הרב ביותר לצמרת מצעד הפזמונים המרכזי של תעשיית המוזיקה האמריקאית (9 שירים) וכמו כן הצליח להישאר במשך הזמן הרב ביותר בצמרת המצעד (27 שבועות).

הסינגלים הנמכרים ביותר בארצות הברית במהלך העשור לפי מגזין בילבורד: "Bridge Over Troubled Water" ‏(1970), "Joy to the World" ‏(1971), "The First Time Ever I Saw Your Face" ‏(1972), "Tie a Yellow Ribbon Round the Ole Oak Tree" ‏(1973), "The Way We Were" ‏(1974), "Love Will Keep Us Together" ‏(1975), "Silly Love Songs" ‏(1976), "Tonight's the Night (Gonna Be Alright)" ‏(1977), "Shadow Dancing" ‏(1978), "My Sharona" ‏(1979)

קולנוע

1972: סרטים כחולים – הסרט גרון עמוק יוצא לאקרנים, מאורע שנחשב לנקודת ציון לכניסתו של הפורנוגרפיה למיינסטרים של התרבות המערבית^[12].
זוכי האוסקר: פטון (1970), הקשר הצרפתי (1971), הסנדק (1972), העוקץ (1973), הסנדק חלק שני (1974), קן הקוקייה (1975), רוקי (1976), הרומן שלי עם אנני (1977), צייד הצבאים (1978), קרמר נגד קרמר (1979).
עשרת שוברי הקופות הוליוודיים הגדולים ביותר של העשור (מהרווחי ביותר לרווחי פחות): "מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה", "מלתעות", "גריז", "מגרש השדים", "מפגשים מהסוג השלישי", "סופרמן", "הסנדק", "שיגעון המוזיקה", "רוקי" ו"מלתעות 2"^[13].

ספרות

הספרים שנכללו הכי הרבה שבועות בכל השנה ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס בקטגוריית סיפורת: Love Story‏ (אנ') (1970), The Passions of the Mind (אנ')‏ (1971), ג'ונתן ליווינגסטון השחף (1972), ג'ונתן ליווינגסטון השחף ו-The Hollow Hills (אנ')‏ (1973), Burr‏ (אנ') (1974), The Moneychangers (אנ') ו-Ragtime (אנ')‏ (1975)‏, Trinity (אנ')‏ (1976)‏, ציפורים מתות בסתר (1977)‏, Bloodline (אנ') ‏(1978)‏, The Matarese Circle‏ (1979)
ספרים בולטים נוספים שיצאו לראשונה לשווקים מחוץ לישראל במהלך העשור: מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, פרחים בעליית הגג, זן ואמנות אחזקת האופנוע, פחד ותיעוב בלאס וגאס, הסילמריליון, הלם העתיד, הסיפור שאינו נגמר, הנסיכה הקסומה
חוברות/רצועות קומיקס בולטות שמופיעות לראשונה: וולברין (1974), המעניש (1974), גארפילד (1978).

מגמות אופנה

ערך מורחב – אופנה במדינות המערב בשנות ה-70 של המאה ה-20

מגמות אופנה בולטות במהלך העשור כוללות בין היתר את מנורת הלבה, נעלי הפלטפורמה, מכנסי פעמון, ותסרוקת פארה פוסט. כמו כן, בסוף שנות ה-70 מאמצים רבים מחובבי סצנת הפאנק את תסרוקת המווהאק כחלק מהתרבות שהתפתחה סביב המוזיקה, ובעקבות כן התסרוקת הופכת לאחד מסמליהם הבולטים של ה"פאנקיסטים". עגילי הפירסינג של אותם ה"פאנקיסטים", בעיקר באף, הפכו לסמל למרד שלכם נגד "המערכת".

בתקופה זו החלו הניתוחים הפלסטיים למטרות אסתטיקה להפוך לפופולריים בהדרגה, כאשר בתחילה החלה התופעה בקרב העשירים, ובהדרגה חדרה התופעה לשאר שכבות האוכלוסייה.

מכנסי פעמון היו פופולריים במשך כל העשור
תסרוקת פארה פוסט הייתה נחשבת לאופנתית במיוחד במהלך העשור
מנורות לבה היו פופולריות במיוחד במהלך העשור

משחקי וידאו

משחקי ווידאו בולטים שיצאו לשווקים במהלך העשור: פונג, Space Invaders, Zork,‏ Breakout‏ (אנ'), Asteroids,‏ Galaxian (אנ') וסנייק
במהלך העשור פיתוח משחקי הווידאו מתפצל לתחומים רבים, בהם – מכונות הארקייד, מחשבי המיינפריים באוניברסיטאות, מחשבים נישאים, ומחשבים ביתיים.

אדריכלות

מגדלי התאומים

מגדל סירס

צמד גורדי השחקים מגדלי התאומים, אשר בעיר ניו יורק, שבנייתם הסתיימה ב-1972, היו בשעתו הבניין הגבוה בעולם, ועברו בכ-30 מטר את בניין אמפייר סטייט, המגדל שהיה הגבוה ביותר עד אז. בשנת 1974 עבר השיא למגדל סירס בשיקגו שגובהו 442 מטר.

ספורט

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מונדיאל 1970 – נבחרת ברזיל בכדורגל זוכה בגביע
אולימפיאדת מינכן 1972
מונדיאל 1974 – נבחרת מערב גרמניה בכדורגל זוכה בגביע
אולימפיאדת מונטריאול 1976
מונדיאל 1978 – נבחרת ארגנטינה בכדורגל זוכה בגביע

שונות

משחקים בולטים שמופיעים לראשונה: הוקי אוויר (1972), מבוכים ודרקונים (1974), ארבע בשורה (1974), סודוקו (1979)

אישים בולטים

מנהיגי עולם בולטים

מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":

וילי ברנדט (1970) – נבחר לאיש השנה משום שכקנצלר מערב גרמניה ברנדט "ביקש ליצור מערכת יחסים חדשה בין המזרח למערב" באמצעות "גישתו הנועזת לברית המועצות ולגוש המזרחי"^[14].
ריצ'רד ניקסון (1971) – ניקסון היה נשיא ארצות הברית בשנים 1969 עד 1974^[15].
ריצ'רד ניקסון (1972) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה כנשיא ארצות הברית ניקסון היה הנשיא האמריקני הראשון שביקר בסין. בהמשך ניקסון הוביל גם להסכם סאל"ט-1 עם ברית המועצות לפני שנבחר מחדש באחת הניצחונות הגדולים בבחירות לנשיאות ארצות הברית^[15].
פייסל, מלך ערב הסעודית (1974) – נבחר לאיש השנה בשל חלקו במשבר הנפט העולמי של 1973–1974 שנגרם על ידי ערב הסעודית כאשר היא נקטה בנשק הנפט תוך צמצום אספקת הנפט לעולם המערבי והעלאה חדה של מחירו במחאה על תמיכת המערב בישראל במלחמת יום כיפור^[16].
ג'ימי קרטר (1976) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה קרטר נבחר לנשיאות ארצות הברית^[17].
אנואר סאדאת (1977) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה כנשיא מצרים, נסע סאדאת לישראל על מנת לדון בנורמליזציה ביחסי מצרים-ישראל, ובכך הפך למנהיג הערבי הראשון שעשה זאת^[18].
דנג שיאופינג (1978) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה שיאופינג הפך לשליט בפועל של סין^[19].
רוחאללה ח'ומייני (1979) – נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה ח'ומייני הוביל את המהפכה האיראנית והפך למנהיג העליון של איראן^[20].

מצרים אנואר סאדאת
ארצות הברית ריצ'רד ניקסון
ארצות הברית ג'ימי קרטר
איראן רוחאללה ח'ומייני
דנג שיאופינג
מערב גרמניה וילי ברנדט
ערב הסעודית פייסל, מלך ערב הסעודית

שחקנים / אנשי בידור

הסרטים של ברוס לי העלו באופן מהותי את הפופולריות של אמנויות הלחימה הסיניות המסורתיות בשנות ה-70. סגנון סרטיו והכיוון שאליהם הם פנו נתנו את הטון לאופיים של סרטי אמנויות לחימה רבים שנוצרו מאז ואילך

מדענים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במאים

מוזיקאים ולהקות

הופעה חיה של להקת פינק פלויד משנת 1973 כחלק ממסע ההופעות שליווה את יציאת האלבום "The Dark Side Of The Moon"

סופרים

ספורטאים

שנות ה-70 בישראל

ראו גם – 1970 בישראל, 1971 בישראל, 1972 בישראל, 1973 בישראל, 1974 בישראל, 1975 בישראל, 1976 בישראל, 1977 בישראל, 1978 בישראל, 1979 בישראל

אירועים משמעותיים בישראל

קרבות התחוללו בין ישראל לבין סוריה, ירדן ומצרים לאורך "הקו הסגול" בין השנים 1967–1970. תקופה זו מכונה "מלחמת ההתשה".

בתחילת שנות השבעים החלו ארגוני הטרור הפלסטינים, בראשות אש"ף בהפעלת גל טרור כנגד ישראל וכנגד מטרות יהודיות מחוץ לישראל.

ב-30 במאי 1972 ביצעו שלושה מחבלים יפניים ובראשם קוזו אוקמוטו טבח בנמל התעופה לוד. 24 בני אדם נרצחו ו-71 נפצעו, בטבח שערכו באולם הנוסעים של נמל התעופה לוד (כיום נמל התעופה בן-גוריון).

שיא גל הטרור היה טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-5 בספטמבר 1972 בו טרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור" רצחו אחד-עשר ספורטאים, מאמנים ושופטים, חברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן. התגובה המיידית לרצח הייתה מהלומה אווירית על בסיסי המחבלים בסוריה ובלבנון. בנוסף, בעקבות הטבח, החליטה ממשלת ישראל, בראשות גולדה מאיר, להרוג את חברי ארגון "ספטמבר השחור" שהיו מעורבים ברצח הספורטאים. המשימה הוטלה על "המוסד", שבמבצע זעם האל הצליח להרוג, במשך שנים אחדות, לפחות שמונה מהאחראים לרצח, ובהם מפקד הארגון, עלי חסן סלאמה, שחוסל בינואר 1979.

ביום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה, שהתפתחה למלחמת יום הכיפורים, במטרה מוצהרת להשיב לעצמן את השטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים או לפחות חלק מהם. למרות ההפתעה והמכה שספג צה"ל בתחילת המלחמה, הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, וב-24 באוקטובר 1973, עם הכרזת האו"ם על הפסקת האש, הגיעו כוחות צה"ל עד כ-40 ק"מ מדמשק בחזית הצפונית וכיתרו את הארמייה השלישית וכבשו שטחים גדולים מעבר לתעלת סואץ בחזית הדרומית. מלחמה זו נחשבת לאירוע קשה בתולדות המדינה, עקב המספר הגבוה של ההרוגים במערכה (הגבוה ביותר מאז מלחמת העצמאות) וכיוון שבמלחמה זו התנפצה תחושת האופוריה אחרי הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים. מצרים רואה במלחמת יום הכיפורים ניצחון, כיוון שהצליחה לכבוש ולהחזיק בשטחים שהיו בידי ישראל בגדה המזרחית של התעלה. בעקבות המלחמה התקיימו שיחות ישירות בין ישראל ושכנותיה, שהובילו לנסיגת ישראל מהשטחים שכבשה במלחמה והסכמי הפרדת כוחות בסיני ובגולן בפיקוח האו"ם.

בבחירות שנערכו לאחר המלחמה (31 בדצמבר 1973) איבדה מפלגת העבודה בראשות גולדה מאיר מכוחה אך שמרה על השלטון, בעוד הליכוד שהוקם לקראת הבחירות הגדיל את כוחו מ-26 ל-39 מנדטים.

ב-1 באפריל 1974 פורסם דו"ח ביניים של ועדת אגרנט שחקרה את תפקוד הממשלה והצבא לפני המלחמה ובמהלכה. הוועדה המליצה על הדחתם של הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא ואלוף פיקוד הדרום שמואל גונן מתפקידיהם, אך לא הגישה המלצות אישיות נגד הדרג המדיני. אולם בעקבות הלחץ הציבורי התפטרה גולדה מאיר, והוקמה ממשלה חדשה בראשות יצחק רבין כשלצידו שמעון פרס כשר הביטחון.

ב-4 ביולי 1976 נערך מבצע יונתן, מבצע חילוץ נועז של כוחות צה"ל לשחרור נוסעי מטוס איירבוס A300 של חברת אייר פראנס שטס מנמל התעופה בן-גוריון לפריז ונחטף על ידי מחבלים פלסטינים וגרמנים לאנטבה שבאוגנדה. במהלך המבצע נהרג יוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, וסמ"ר סורין הרשקו נפצע קשה בעמוד השדרה ונותר משותק בארבעת גפיו. שלושה בני ערובה נהרגו, ואחת נרצחה לאחר מכן. 6 בני ערובה נוספים נפצעו. כמו כן, נהרגו כל המחבלים החוטפים וכ-20 חיילים אוגנדים. הנוסעים הועברו למטוסי הרקולס שטסו לקניה, שם תידלקו וטסו היישר לישראל.

ב-7 באפריל 1977 זכתה מכבי תל אביב לראשונה בגביע אירופה בכדורסל לאחר ניצחון 77:78 על קבוצת מובילג'ירג'י וארזה. בדרך לגמר ניצחה הקבוצה את אלופת ברית המועצות, צסק"א מוסקבה, בתוצאה 79:91. לאחר הניצחון על צסק"א טבע כוכב הקבוצה, טל ברודי, את אחת האמירות הידועות ביותר של עולם הספורט הישראלי – "אנחנו במפה ואנחנו נישארים במפה, לא רק בספורט בהכל!".

הבחירות שנערכו ב-17 במאי 1977, שהתנהלו בצל גילוי פרשיות שחיתות רבות תחת שלטונו של יצחק רבין, אשר פרש מראשות מפלגת העבודה בעקבות "פרשת חשבון הדולרים", הביאו למהפך בישראל. בפעם הראשונה מאז שנות ה-30 עזבה מפא"י (על נגזרותיה: המערך הראשון, מפלגת העבודה, המערך השני) עד אז מפלגת השלטון, את ההנהגה. מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין הפכה למפלגה הגדולה בכנסת והרכיבה ממשלה יחד עם המפד"ל ואגודת ישראל (שהצטרפה אליה אחר כך גם מפלגת ד"ש).

ב-19 בנובמבר 1977 ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל, ונאם בפני הכנסת. זו הייתה ההכרה הראשונה שישראל זכתה לה מצד אחת משכנותיה. בעקבות הביקור החל משא ומתן בין ישראל למצרים שהסתיים בחתימת הסכם השלום.

ב-22 באפריל 1978 זכה יזהר כהן בתחרות האירוויזיון שנערכה בפריז שבצרפת עם השיר "אבניבי" שכתבו אהוד מנור ונורית הירש.

ב-17 בספטמבר 1978 חתמו מנחם בגין ואנואר סאדאת על הסכמי קמפ דייוויד, שהיוו את הבסיס להסכם השלום.

ב-26 במרץ 1979 חתמו ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין ונשיא מצרים, אנואר סאדאת, על הסכם שלום בין שתי המדינות, שבמסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני, ופינתה יישובים ישראלים שהוקמו בו במהלך שנות השבעים, ובכך למעשה וויתרה על שני שלישים מהשטח שנכבש במלחמת ששת הימים. כמו כן, הסכימה לתת אוטונומיה לפלסטינים בגדה המערבית ורצועת עזה. רבים רואים בהסכם שלום הישג משמעותי עבור ישראל: הסכם זה היה הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית, והיווה תקדים היסטורי במזרח התיכון, מבחינת עצם ההכרה של מדינה ערבית בקיומה של ישראל. כמו כן, ההסכם הוציא ממעגל העימות את החזקה במדינות העוינות את ישראל, והביא להפסקת אש בגבול הדרומי-מערבי. השלום עם מצרים מכונה בישראל "שלום קר", כיוון שהעוינות של מצרים לישראל עדיין גדולה, אך היא לא מתורגמת לעימות מזוין. דווקא מנהיג הימין, מנחם בגין, היה זה שחתם על הסכם השלום והוויתורים הטריטוריאליים.