נחמיה אלתר
לידה | 9 באוגוסט 1875 |
---|---|
פטירה |
7 ביולי 1942 (בגיל 66) כ"ב תמוז תש"ב גטו ורשה |
מקום קבורה | בית הקברות וורשה |
מדינה | פולין |
מקום מגורים | ישראל לודז' |
תקופת הפעילות | ? – 7 ביולי 1942 |
השתייכות | חסידות גור |
חיבוריו | חידושי רבי נחמיה |
אב | רבי יהודה אריה לייב בעל השפת אמת |
ראש ישיבת שפת אמת ירושלים | |
דיין ומו"צ בלודז' | |
חבר וועד הרבנים בלודז' | |
הרב נחמיה אלתר (ח' באב תרל"ה[1] - כ"ב בתמוז תש"ב) היה בנו השלישי של האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל השפת אמת, אחיו של האדמו"ר השלישי מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה"אמרי אמת", חותנו של האדמו"ר החמישי מגור, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" וסבו של האדמו"ר הנוכחי מגור רבי יעקב אריה אלתר. כיהן כראש ישיבת שפת אמת בירושלים ודיין בלודז'.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרב יהודה אריה לייב וליוכבד רבקה. נישא לאסתר גליקא ב-ד' באלול ה'תר"ן בגיל 15,[2], בתו של רבי צבי הירש מורגנשטרן האדמו"ר מלומאז', נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק רבו של מקים חסידות גור רבי יצחק מאיר אלתר. חמותו הייתה בתו של רבי שלמה מראדזימין בנו של מופת הדור רבי יעקב אריה מראדזימין שהיה ידוע כפועל ישועות בקרב הארץ. לאחר חתונתו התגורר מספר שנים אצל סב אשתו, רבי שלמה, ולאחר מכן חזר לגור.
במלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה ולאחר סיומה[3] עלה לארץ ישראל, התגורר בצפת ולאחר מכן בירושלים שם כיהן כמנהיג לחסידי גור. בשנת תרפ"ה הקים אחיו ה"אמרי אמת" את ישיבת שפת אמת ומינה את אחיו רבי נחמיה לכהן כראש הישיבה. בשנת תרפ"ט חזר רבי נחמיה לפולין על מנת לטפל במחלתה של אשתו. תחילה התיישב באוטבוצק ולאחר מכן בלודז', שם מונה למו"צ וחבר ועד הרבנים של הקהילה.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה נפש בעיירה וישנובה-גורא הסמוכה ללודז', משם נמלט יחד עם יהודים רבים לפולין התיכונה. בהגיעו ללוביטש הסמוכה לוורשה תפסום הנאצים. הנאצים החלו לגזוז את זקנם של היהודים כשהגיעו אליו על מנת לגזוז את זקנו הזדעק והניחו לו. רבי נחמיה חזר ללודז' ושהה בה כשנה וחצי אצל חסיד גור בשם חנוך קוניג. עד שהוברח על ידי חסידי גור לוורשה, שם סברו כי מצבו יוטב, אך לאחר תקופה קצרה נפטר מדלקת ריאות בגטו בוורשה. הלווייתו התקיימה בהשתתפות המונים מתושבי הגטו והוא נקבר באוהל ראדזימין שבבית הקברות היהודי בוורשה.
במשך השנים נהרסו האוהל והמצבה על ידי השלג והעצים הגבוהים. בחודש חשוון ה'תשמ"ה יצא רבי יעקב אריה אלתר בראש משלחת לטפל ולשקם קברי אדמו"רים שנחרבו שם. לאחר שהתגלה מיקומו של אוהל ראדזימין ופונו משם האבנים וההריסות, נחשפו המצבות והגדרות שמסביב לקברים והאוהל הוקם מחדש. מצבתו של רבי נחמיה נמצאה חצויה לשניים, לאחר ניקויה וחיבורה (על ידי ר' מנדל צישינסקי שהיה בקי באיתור ושיקום קברים) הורכבה מחדש על הקיר. בשנת ה'תשפ"ב היה חשש כי האוהל עלול להתמוטט, ביוזמת ר' שלמה קופלוביץ, מנהל ישיבת בית נחמיה, נתקבלה החלטה לשפץ את האהל, המצבות הורדו מהקיר ונמסרו למנחם בירנשטוק לשחזור, במהלך עבודת השחזור התגלתה שורה חדשה מתחת לשמו שבה נכתב "רב ומו"ץ מלאדז'". מאחר שבימי השואה לא היו את התנאים לחרות ולחקוק באבן, הכתב היה בולט שלא כמנהג ישראל, הכתב הושקע בתוך המצבה[4][5].
בהיותו בגטו ורשה שמח בכל המאורעות ולא התלונן. כשהגיע לידי משפחתו מעט לחם אמר לשומרו לשבת. זמן מועט לפני פטירתו הכריז: "אם אי אפשר להשיג ישועה לכלל ישראל, בשביל מה כל זאת".
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב שלמה - חתן הרב בנימין פינקוסביץ' מוורשה
- הרב יהודה אריה לייב - חתן הרב אברהם יעקב יוסקוביץ'
- הרב יצחק מנחם מנדל (תמוז תרס"ח - ת"ש) - התגורר בוורשה. חתן רבי מאיר יוסקוביץ' מלודז'
- יוטע הענא (תרנ"ח - כ"א בתמוז תשמ"ג) - אשת בן דודה רבי שמחה בונים אלתר
- פייגא (נולדה תר"ס) - אשת בן דודה הרב יואל אלתר, בן רבי משה בצלאל אלתר
- יוכבד רבקה - אשת הרב יהודה כץ
- הדס - אשת הרב אברהם מרדכי סילמן, מו"צ בלודז'
- שרה טויבא - אשת הרב שמואל יהודה ציטרין
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשמ"ג יצא לאור הספר "חידושי רבי נחמיה" ובו ליקוט קטן מדברי תורתו על מסכתות הש"ס ושו"ת שנשארו לפליטה. החידושים נלקטו ונערכו על ידי הרב דוד אברהם מנדלבוים בהוראות חתנו של רבי נחמיה האדמו"ר רבי שמחה בונם אלתר שאף כתב באופן חריג בתחילת הספר מכתב ברכה. בשנת תשפ"א לכבוד מעמד חנוכת הבית של ישיבת "בית נחמיה" הספר יצא לאור במהדורה חדשה על ידי הנהלת הישיבה בתוספת חידושים שנמצאו בשנים האחרונות.
ישיבה על שמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תש"פ הוקמה בבני ברק על שמו ישיבת "בית נחמיה" שנבנה ברוב פאר על ידי הפילנתרופ ר' אהרן ציטרין מניו יורק בנו של ר' שלמה זלמן ונכדו של ר' אהרן מהנגידים בלודז' שהיה מחותנו של רבי נחמיה אלתר. בראשות הישיבה עומד נינו הרב ישראל מנחם אלתר בנו השביעי של האדמו"ר מגור ומנהל הישיבה הוא ר' שלמה קופולוביץ.
פתיחת הישיבה וחנוכת הבית התקיים בכ"ב תמוז תשפ"א במעמד רב רושם בהשתתפותו של נכדו האדמו"ר מגור וילדיו, ובמעמד זה אף נערך מבחן פומבי לתלמידי הישיבה על ידי הרב יצחק זילברשטיין.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ה, בני ברק, ה'תשמ"ח, עמ' מח-ע
- אברהם מרדכי סגל - אהרן סורסקי, ראש גולת אריאל על האמרי אמת מגור, (ירושלים ה'תש"נ) עמ' קצ"ג
- מרדכי גרליץ - ברוך וידיסלבסקי. לבם של ישראל ירושלים ה'תשנ"ה, חלק ראשון, פרק 'כבוד חמיו' עמ' שסה - תנא.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ל. פיינגולד, מגיא ההריגה, הצופה, 18 בנובמבר 1945
- מידע על אלטר, נחמיה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי מקור אחר תרל"ד
- ^ ראו צילום שטר התנאים 'אור זרוע לצדיק' חלק א' עמוד קפו: הזמנת השפת אמת לחתונה עמ' רלו
- ^ הערך נכתב לפי הביוגרפיה של סורסקי. באתר יד ושם מובאים תאריכים שונים, ראו בקובץ PDF), עלייתו לישראל בשנת תרפ"ה, חזרתו לפולין בשנת תרצ"א.
- ^ אוצר הגנוז, תמוז תשפ"ד, עמ' מה-סו
- ^ המודיע, תוספת תורנית, יום ו' בלק, י"ג בתמוז תשפ"ד, 19 ביולי 2024