עניבת קראבאט
עניבת קראבאט היא עניבה הנכרכת סביב הצוואר, צורתה המוקדמת של העניבה הרגילה ועניבת הפרפר, מקורה הוא בלבוש של יחידה צבאית של מלוכת הבסבורג בשם "הקראבאטים" (Kroatische Reiterei)[1] מאז סוף המאה ה-16 בארצות הברית הברית העניבה נקראת אסקוט (אין לבלבלו עם האסקוט הבריטי). לרוב נענב עם כחלק מחליפת בוקר
מאז סוף המאה השש עשרה המונח "רצועה" (band) התייחס לכל צאוורון שאינו "צווארון אקורדיון", שצורתו האופיינית נוצרת על ידי עמלון של רצועת פשתן וקיפולה בגלים. ושימש לתפיסת הלכלוך בזמן האכילה, בדומה לסינר או למפית. ולעומת זאת "רצועה" יכולה לנוע בין צאוורון רגיל אך ניתן להסרה עד לצאוורון גדול ומעוטר בכבדות בתחרה. ייתכן שקראבאטים נועדו להסתיר לכלוך על בגדים, שצאוורון האקורדיון לא הצליח לתפוס.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באנציקלופדיית "אומנות עניבת הקראבאט בשישה עשר חלקים" משנת 1828 נכתב שהרומאים היו נוהגים ללכת עם פיסת בד קשורה מסביב לצאוורם.[3] אבל הקראבאט עצמו (בצרפתית: cravate) נוצר בשנות השישים של המאה השבע עשרה. בתקופת שלטונו של לואי הארבע עשר ב־1660, הצבא הצרפתי גייס שכירי חרב מקרואטיה שענבו סוג של עניבה בשם "טוּר דּוּ קוּ" (tour de cou)[3] המדים הצבאיים הקרואטיים המסורתיים בעלי העניבות המעוטרות והבולטות עוררו את סקרנותם של הפריזאים, שהתחילו לחקות את החיילים הקרואטיים ותפרו טור דה קואטים מתחרה לחיילים הזוטרים, וממשי לקצינים.[2] קצוותיהן של אלה עוטרו ברוזטות או בגדילים שהגיעו עד החזה בהתחלה סוג העניבה הזה נקרא קְרוֹאַטְּ (croat) אך במרוצת השנים הוא השתנה ל"קראבאט". הקראבאטים של אנשי הקצונה והאצילים היו מעוטרים ברקמות או בתחרה, אבל הקראבאטים של בני המעמדות הנמוכים היו לרוב עשוים מבדים זולים כמו כותנה או טפטה (סוג של אריג נוקשה) קלועה, ונקשרו מסביב לצוואר בעזרת שני חוטים קטנים.[3]
לרוב מייחסים את המצאת הקראבאט למשורר הקרואטי איבן גונדוליץ' מדוברובניק. בגלל ציור שלו שתלוי בארמון הרקטור בדוברובניק שמאוד דומה לכריכה של מהדורה של אוסמן (מיצירותיו של איבן) מ־1844. אבל בגלל התסרוקת שונה ככל הנראה מדובר בציור מתקופה מאוחרת יותר של שמו דז'יבו (איבן) שיקוב גונדוליץ', גם הוא משורר מדוברובניק. קרואטיה חוגגת לכבודם את יום הקראבאט ב־18 באוקטובר.[4]
ב-1660 כשצ'ארלס השני חזר לאנגליה מהגלות הוא הביא את השימוש במילה לאנגליה: " קראבאט המקורי הוא קישוט לצוואר שנראה כמין מגבת ארוכה הנענבת מסביב לצווארון החולצה שנקשרת בקשר פרפר, אבל עכשיו היא התפתחה ויש הרבה דרכים לקושרה ולתופרה. תהיה זו משימה כדי לתת לכולם שמות ולתאר אותם." [5]
במהלך מלחמותיו של לואי הארבעה עשר מ־1689 עד 1697 מחוץ לבתי המשפט הקראבאט הרגיל הוחלף בקראבאט "סטינקרק" העדכני יותר ששמו בא מקרב הנושא את אותו השם שהתרחש ב-1692. הסטינקרק הוא סוג מאורך וצר יותר של קראבאט שמכסה את כל אזור חזית החולצה שבין דשי המעיל. האופנה המקובלת באותו הזמן הייתה לענוד אותו ברישול, היא ככל הנראה באה בגלל שהחיילים בקרב מיהרו להילחם ולא הקדישו יותר מידי זמן לעניבה. הוא היה פופולרי בקרב גברים ונשים עד שנות ה-20 של המאה ה-18. במחזה בשם "הבעל האדיש" מ־1705 שנכתב על ידי קולי קיבר הייתה סצנת סטינקרק מפורסמת.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
איבן גונדוליץ עונב קראבאט
-
איור משנת 1818 המציג דרכים שונות לקשירת קראבאט.
-
המדינאי הבריטי רוברט סטיוארט, הוויקונט קאסלריי עונב קראבאט
-
אדם עונב קראבאט
-
המדינאי הבריטי אייזיק בארה עונב קראבאט
-
הכלכלן תומאס טוק ענוב בקראבאט
-
הסופר האמריקאי צ'אלונר ג'ון ארמסטרונג עונב קראבאט. 1918
-
ציור של קראבאט
-
קראבאטים על מדף
-
סיכה לקראבאט
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריצ'רד פרוכט: מזרח אירופה: מבוא לעמים לארצות ולתרבויות. (2004) כרך 2
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרוכט, Eastern Europe: An Introduction to the People, Lands, and Culture, 2004, עמ' 457
- ^ 1 2 Coffignon, A., Paris vivant. Les coulisses de la mode. La librairie illustrée., פריז, 1888, עמ' 104
- ^ 1 2 3 H. Le Blanc, The Art of Tying the Cravat; Demonstrated in sixteen lessons, 25 באוק׳ 2018
- ^ The Tie Is a Very Big Deal in Croatia - Heather Horn - The Atlantic Cities, web.archive.org, 2014-04-15
- ^ Randle Holme, Academy of Armory and Blazon, 1688.