[go: nahoru, domu]

לדלג לתוכן

תמר (סוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קריאת טבלת מיוןתמר (סוג)
מטע תמרי מג'הול בקיבוץ קטורה
מטע תמרי מג'הול בקיבוץ קטורה
מיון מדעי
ממלכה: צמחים
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: דקלאים
משפחה: דקליים
סוג: תמר
שם מדעי
Phoenix
ליניאוס, 1753

תמר (שם מדעי: Phoenix) הוא סוג של 14 מיני דקלים, סוג עצים זה מתפרס על פני האיים הקנריים במערב, על פני צפון ומרכז אפריקה, עד דרום מזרח ודרום מערב אירופה (כרתים וספרד), ובכל דרום אסיה, מטורקיה מזרחה לדרום סין ומלזיה. בתי הגידול המגוונים של התמר כוללים ביצות, מדבריות וחופי ים של מנגרובים. רוב מיני התמר מקורם באזורים צחיחים למחצה, והם נפוצים ליד מי תהום שמפלסם גבוה, נהרות או מעיינות.[1][2]

תפוצת התמר הטבעית פחתה לאורך השנים. מיני תמר היו נפוצים בעיקר במזרח התיכון, ועם גידול התמר המצוי, הגיע סוג העץ גם לארצות אחרות בעולם.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם העברי של העץ מיוחס לשורש ת־מ־ר, שמשמעותו גוֹבה (למשל, תמיר). מקביל לפיניקית 𐤕𐤌𐤓 (תמר).[3]

רבים מהמינים הגזעיים אינם יוצרים גבעולים מעל פני הקרקע במשך מספר שנים. העלים העליונים, שאורכם 1–6 מ', חולקים מאפיין שכיח של קטעי עלים תחתונים העוברים מטמורפוזה לכדי קוצים ארוכים (אקנתופילים). העלים בעלי פטוטים קצרים. עצי התמר מתחלקים לזכרים ונקבות ומתרבים בעזרת אבק וחרקים. הפרחים אינם בולטים בצבע צהבהב-חום ורוחבם כסנטימטר, אך הם מקובצים על לוחות גדולים מרובי גוונים באורך 30–90 ס"מ. לתפרחת צורת סירה, היוצרת אשכולות גדולים. פרי התמר מתפתח מגרגר באורך 1–7 ס"מ. צבעו צהוב עד חום אדום או סגול כהה עם הגעתו לבגרות, ובתוכו זרע מוארך יחיד בעל חריץ עמוק.

רוב התמרים צומחים בצל עצי יערות לאורך מדרונות, גבעות שבירים, מסלולים ונחלים בתנאים חמימים ולחים. התמרים גדלים על מגוון רחב של קרקעות, שלעיתים קרובות משתרעות עד שולי יערות במחצבי דשא. באזורים הטרופיים, רובם נמצאים מתחת לגובה 1250 מטר. הפירות קבועים ושנתיים.

פרי התמר נאכל לח או יבש. טעמו מתוק, צורתו מאורכת, והוא פופולרי בתרבות המזרח תיכונית. הסירופ המופק מפרי התמר קרוי סילאן, המשמש מרכיב במגוון מאכלים וקינוחים. בארצות ערב נהוג לטחון את זרע פרי התמר ולהכין ממנו תבלין. איסוף הפירות מהעצים נקרא "גדיד תמרים".

להלן, רשימת חלקית של מיני תמרים:[4]

סוגי המינים
שם מדעי שם נפוץ תיאור
Phoenix canariensis תמר קנרי מין תמר אשר מוצאו באיים הקנריים ומשמש כעץ נוי.
Phoenix dactylifera תמר מצוי מין התמר הנפוץ לאכילה
Judean date palm תמר ממלכת יהודה זן אפשרי של תמר מצוי אשר היה נפוץ בעבר באזור יהודה.
Phoenix roebelenii תמר רובליני
Phoenix reclinata תמר נטוי

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תמר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Robert Lee Riffle, Paul Craft, An Encyclopedia of Cultivated Palms, Timber Press, 2003, ISBN 978-0-88192-558-6. (באנגלית)
  2. ^ World Checklist of Selected Plant Families: Royal Botanic Gardens, Kew, wcsp.science.kew.org
  3. ^ תמר - ויקימילון, באתר he.wiktionary.org
  4. ^ משתלת פרידלנדר דקלים וציקסים - עמוד הבית, באתר palms.co.il