מלכת

מֹּלֶכֶת היא דמות מקראית המוזכרת פעם אחת בתנ"ך בספר דברי הימים, פועלה וייחוסה שנויים במחלוקת.

רשימת היחש של מנשה
בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד: וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי צְלָפְחָד וַתִּהְיֶנָה לִצְלָפְחָד בָּנוֹת: וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ וּבָנָיו אוּלָם וָרָקֶם: וּבְנֵי אוּלָם בְּדָן אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה: וַאֲחֹתוֹ הַמֹּלֶכֶת יָלְדָה אֶת אִישְׁהוֹד וְאֶת אֲבִיעֶזֶר וְאֶת מַחְלָה: וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם
ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוקים י"ד–י"ט

אטימולוגיה

שמות דומים ל"מלכת" קיימים במקרא (כגון מילכה), ייתכן והשם קשור לפולחן מלכת השמים (עשתרת) המוזכר בספר ירמיהו; השם מילכה (mi-il-ka-a) קיים בתעודות אכדיות מאוגרית, ושמות דומים מצויים בלחיאנית ובצפאית .

זהותה ופועלה בפירושים הבתר־מקראיים

פרשני המקרא נחלקו האם מדובר בשם פרטי או בתואר "מלכה" בהטיה. בפירוש תלמיד רס"ג לדברי הימים מסביר שזהו שמה הפרטי, וכך כתב הגר"א. הרד"ק ביאר שאישה זו מלכה על קצה גלעד, המלבי"ם כתב שמלכה על 23 ערים. רלב"ג כתב שמלכה על משפחת בעלה, עוד כתב שייתכן בעלה היה נשוי לאישה אחרת והיא מלכה עליה.

גם בתרגומים יש בכך מחלוקות, בתרגום דברי הימים מתרגם "די מלכת" כלומר שמלכה. כך גם בחלק מהגרסאות בתרגום השבעים (ἡ Μαλεχεθ,‏ Μελχαθ), לעומת גרסאות הוולגטה שבה תורגם השם כמקראו במובן של שם פרטי (Regina – "מלכה" בלטינית).

משפחתה

רקע - רשימת היחש של מנשה

ספר דברי הימים א מתחיל ברשימות יחש: מאדם הראשון עד יעקב, ורשימות של השבטים. בפרק ז פסוקים יד-יט מופיעה רשימת היחס של מנשה.

הרשימה שונה מהרשימה המופיעה בספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק כ"ט ומהרשימה המופיעה בספר יהושע, פרק י"ז, פסוק א'.

הטקסט אינו ברור דיו ויש פירושים רבים לכל שורה.

• הפסוק הראשון (יד): פתיחה - תיאור נישואי מנשה וילדו. למנשה הייתה פילגש ארמיה והיא ילדה את מכיר בפסוק מוזכר גם אשריאל אך לא ברור בן של מי הוא, יש שהבינו שהוא בנו של מנשה מאשתו.
• הפסוק השני (טו): תיאור נישואי מכיר. בפסוק נאמר שמכיר לקח אשה לחופים ושפים, ההסבר הרווח הוא שהוא לקח אישה ממשפחת חפים ושפים, לאחר מכן נאמר ששם אחתו מעכה, במקרא לא נאמר אחתו של מי היא הייתה, לאחר מכן נאמר ששם השני צלפחד ולצלפחד היו בנות, לא התפרש במה צלפחד היה שני.
• הפסוק השלישי (טז): תיאור צאצאי מכיר. מעכה אשת מכיר ילדה שני בנים פרש ושרש, בני שרש הם אולם ורקם.
• הפסוק הרביעי (יז): המשך תיאור צאצאי מכיר מנכדו אולם. בנו של אולם היה בדן, הפסוק נחתם במילים "אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה", ההקשר אינו ברור.
• הפסוק החמישי (יח): המשך תיאור צאצאי מכיר לא ברור מאיזה גזע. "אחותו המלכת" ילדה את אישהוד אביעזר ומחלה, לא ברור אחות של מי היא הייתה ומה פירושה של המילה "מלכת".
• הפסוק השישי (יט): המשך תיאור צאצאי מכיר מצאצאו שמידע. בניו של שמידע (שככל הנראה הוא אישהוד) הם אחין, שכם, לקחי ואניעם.

בעלה, אביה ואחיה

מתוכן הפסוקים לא מבואר מי היו הוריה ולמי הייתה נשואה, ישנן מספר דעות במפרשים.

• תלמיד רס"ג פירש שהייתה אשת מכיר, מבנות חפים ושפים, שמה מעכה.
• רבי יהודה אלברצלוני פירש שהייתה אשה מזרע המלוכה – בתו של חצרון ואותה לקח מכיר לאשה.
• רד"ק פירש שהייתה אחות גלעד, והוסיף שהיא נזכרה בפסוקים בשל גדולתה. רבי שמואל מסנות ציטט את דבריו.
• רלב"ג פירש שהייתה אשת חצרון בן פרץ ואחות גלעד, ילדיה גדלו בבית אביה מכיר. לדבריו, בן נוסף שלה הוא שגוב אבי יאיר המוזכר קודם לכן ברשימות היחש של יהודה.
• הגר"א פירש שהייתה אשת גלעד בן מכיר, אחות של שפים, שממשפחתה לקח אביו מכיר אישה.
• המלבי"ם פירש שהייתה אשת יאיר בן שגוב ואחותו של גלעד ממכיר, שגוב היה נכד של מכיר מבתו, כך שהייתה נשואה לאחיינה. הוא מציע פירוש נוסף לפיו מלכת היא בת מכיר אשת חצרון בן פרץ. היא אמו של שגוב, ומאדם אחר היא אמא לשלושת המוזכרים בפסוק.
• שלמה מנדלקרן כתב שהיא אחות אולם הנזכר בפסוק הקודם, אולם לדבריו היה בן גלעד בן מכיר.
• אהרן דמסקי זיהה את מלכת עם מלכה בת צלפחד לדבריו היא מנויה בפסוק בשל פסיקת משה להכיר בה כבית אב כשאר בני משפחתה.

שמות ילדיה נכתבו באופן ברור: אישהוד, אביעזר ומחלה.