Dovi

תיבות משתמש

ברוכים הבאים משתמש זה נמצא בוויקיטקסט במשך 20 שנים, 3 חודשים ו־5 ימים. תחומי ידע משתמש זה הוא בעל ידע בנושאי יהדות משתמש זה הוא בעל ידע בהיסטוריה משתמש זה הוא בעל ידע בפילוסופיה כישורי שפה en This user is a native speaker of English. he-5 משתמש זה מסוגל לתרום ברמה מקצועית של עברית. זהות: משתמש זה הוא בן לעם היהודי משתמש זה הוא ציוני משתמש זה הוא יהודי דתי משתמש זה הוא בוגר ישיבות ואוניברסיטאות ועוסק בהשכלה יהודית ותורנית תחומי עניין ודעות אישיות: משתמש זה הוא תולעת ספרים משתמש זה יודע כי 42 הוא התשובה לחיים, היקום וכל השאר. משתמש זה בעד חופש הביטוי ומאמין שצנזורה אינה הפתרון. משתמש זה תומך בקיום נישואים אזרחיים בישראל כדי שהזוג יוכל לבחור להנשא כדת משה וישראל משתמש זה תומך במדיניות לא אוכל לא שותה משתמש זה תורם באמצעות מוזילה פיירפוקס למשתמש זה אין יותר תיבות משתמש

ארגז החול שלי | קישורים שימושיים

My user page at English Wikisource | Talk

My user page at English Wikipedia | Talk

ברוכים הבאים לדף האישי שלי

שלום, קוראים לי אבי קדיש, Seth (Avi) Kadish. אמנם מאז ייסודו של ויקיטקסט תרמתי בכינוי "דוֹבי" ("דוֹבי ג'ייקובס" על שמם של שני תלמידים שלי לשעבר), ושם זה הפך להיות חביב עלי לכל הקשור לבניית ספרייה עברית חופשית באינטרנט.

יזמתי את הקמתו של ויקיטקסט העברי בקיץ תשס"ד, השפה הראשונה של Wikisource שהתחילה לפעול באופן עצמאי. עזרתי גם להקמתם של אתרי Wikisource בהרבה שפות אחרות. כיום של למעלה מחמישים כאלה, שכל אחד נותן במה חופשית להעלות את האוצר הספרותי של תרבות שלמה!

מאז קיץ תשס"ד פעלתי כאן בבניית התשתית הטכנית וכמובן גם בתוכן. לגבי התוכן אני פעיל בעיקר בתחום של ארון הספרים היהודי. הפרויקט הראשון שלי כאן היה ערוך השולחן. בשנים הראשונות תרמתי גם בפיתוח התשתית עבור ספרי הפסיקה היסודיים (דהיינו משנה תורה לרמב"ם, ארבעה טורים, ושולחן ערוך). אח"כ עבדתי על פרויקטים רב-שנתיים בתחומי המקרא, תרגומיו ומפרשיו, וכן לגבי "ספר המידות"; לפרטים עליהם ראו להלן.

למה ויקיטקסט?

נתקלתי בוויקיפדיה (אנגלית) בפעם הראשונה בשנת 2003, בקיץ או לקראת סוף השנה (אינני זוכר בדיוק), כאשר חיפשתי אנציקלופדיה דיגיטלית ברשת האינטרנט. מיד התאהבתי ברעיון שכל אחד יכול לפתוח דף ולערוך דף בעצמו, ולעשות קישורים לדפים אחרים, ובקיצור לתרום מהידע שלו ביחד עם אנשים אחרים שתורמים מהידע שלהם.

אבל בו בזמן גם חשבתי: אם השיטה הזו כל כך נפלאה בשביל אינצקלופדיה, צריך לעשות אותו דבר בדיוק בשביל ספרים וטקסטים! וב"ה זה אכן קרה ובגדול.

ציוני דרך

• ביולי 2004 פתחתי דיון ב"סקריפטוריום" של אתר Wikisource הראשוני (כלומר ה"מזנון" שלהם) לגבי התמיכה בעברית ובאפשרות לפתוח מיזם בעברית. התברר די מהר שלא היה ניתן לתת תמיכה טכנית סבירה בעברית במצב שהיה אז, וגם לא לעודד שם את הקמתה של קהילה דוברת-עברית.
• בעקבות פנייה ממני אליו, העביר טים סטרלינג (מפתח וותיק של הקוד בתוכנת מדיה-ויקי) את ה-URL הארעי של המיזם המקורי מ-sources.wikipedia.org למקומו הקבוע ב-wikisource.org. דבר זה איפשר טכנית את הפכתו של הפרויקט לרב-לשוני, בדיוק כמו ויקיפדיה, ויקימילון וכו', וכן את הקמתו של he.wikisource.org. אח"כ בעקבות פנייתי אליו, הקים טים את המיזם הנוכחי (ויקיטקסט עברית) ב-2 לאוגוסט.
• העריכה הראשונה באתר זה נעשה על ידי ב-2 לאוגוסט 2004 (ט"ו באב תשס"ד). זה היה נסיון ראשון לעצב את הדף הראשי.
• בהמשך נעשו דיונים רבים וארוכים במיזם המקורי (הרב-לשוני) לגבי החלוקה לשפות שונות. ויקיטקסט עברית היה במשך כל אותה תקופה מעין "אח חורג" למיזם הראשי, עד שבקיץ 2005 הוחלט סופית לתת לכל השפות את האפשרות לקבל אתר משלהן, ומספטמבר 2005 הוקמו האתרים של Wikisource באנגלית, בגרמנית, בצרפתית, וכו' לשאר השפות השונות.
• בשנת 2006 יזמתי את פיתוחו של פונקציית הכללת קטע מסומן, דהיינו הרחבה לתוכנת מדיה-ויקי שמאפשר את הכללתו של קטע מדויק מדף אחד בתוך דף אחר, לפי בחירתו של העורך. פונקצייה זו פותחה במיוחד עבור צרכי ויקיטקסט (Wikisource) בכל השפות על ידי המתכנת סטיבן סנבג, והיא פעילה היום בכל אתרי Wikisource, וכן בוויקימילון אנגלית. היו כבר כמה בקשות ליישם אותו גם בוויקיפדיה אנגלית.

כנס ון ליר (ראשי פרקים)

ביום י' כסלו תשע"ד (13.11.13) זכיתי להעביר הרצאה קצרה על ויקיטקסט בתוך פאנל המוקדש לנושא של "Open Access to the Jewish Canon" (גישה פתוחה לקאנון היהודי) במכון ון-ליר בירושלים (הנושא הכללי של הכנס היה דיגיטציה של התרבות). זאת הייתה הפעם הראשונה שנציגים מכל הפרויקטים היפים המוקדשים לתוכן פתוח וחופשי של הספרות היהודית והעברית נפגשו במקום אחד. מדובר על סְפַרְיָה, על פרויקט בן יהודה, על פרויקט הסידור הפתוח וגם על ויקיטקסט כמובן. הכנס היה באנגלית בלבד, אולם סיכמתי את ראשי הפרקים בעברית. מקווה שתהיה בכך גם תועלת למי שירצה בעתיד לסכם את ויקיטקסט בקצרה. להלן הסיכום.

תצוגת העמוד הראשי במסך

א. התחלות

• סיפור ילדות: תורה שבכתב, תורה שבעל פה, ו"קליפים" מהעיתון היהודי.
• ב-2003 נתקלתי לראשונה בוויקיפדיה, וחשבתי: הפלטפורמה מושלמת בשביל טקסטים.
• היא מושלמת במיוחד בשביל ארון הספרים היהודי!
• הקמת האתר והעריכה הראשונה: "ברוכים הבאים לויקיסורס!"
• התמיכה הטכנית בוויקימדיה מצויינת: קהילה בינלאומית של מתכנתים.

ב. היקף הפרויקט והגדרותיו: שפה ורשיון חופשי.

• שפה: ספרות עברית
• ספרות כללית מתורגמת לעברית (דוגמה: תרגומיו של אמיר אהרוני לסיפורי אנטון צ'קוב)
• הגדרה נדיבה המכילה את הספרות היהודית לדורותיה המורכבת מבחינת שפות: ארמית במקרא ובספרות חז"ל.
• שפות יהודיות אחרות (בדגש על תרגומם לעברית): ערבית יהודית, לאדינו
• בשביל יידיש יש אתר משלה.
• רשיון חופשי: "גישה פתוחה" אינה מספיקה, צריך גם חירות להשתמש בתכנים: להפוך מהדורה סבירה או טובה למהדורה מצויינת.

ג. הדגש העיקרי בפועל: ארון הספרים היהודי

• כי "פרויקט בן יהודה" כבר היה שם (למרות שנשמח כמובן להכיל תכנים ממנה).
• מקרא על פי המסורה: "מידע על מהדורה זו" – שקיפות ותיעוד לתהליך העריכה.
• משנה מבוארת – ד"ר רונן אחיטוב.
• תלמוד ירושלמי מנוקדת ומעוצבת – הרב דן בארי: מהדורת לימוד מקצועית.
• ספרא עם פירוש המלבי"ם – דניאל.
• בן סירה – אור שפירא על בסיס מהדורת כהנה, לפי קטעי הגניזה ומנוקדת.

ד. מהדורות חדשות: מדוע ואיך?

• ארון הספרים היהודי שבנחלת הכלל אינה מכילה את העיצוב הבסיסי הדרוש במהדורה מודרנית (כגון רוב הספרים באתר hebrewbooks.org!).
• בוויקיטקסט ניתן להוסיף כלי ניווט נפלאים. דוגמה: עמודי התוכן והסימנים בטור, שולחן ערוך, ערוך השולחן.
• אפשר לבנות כללי עריכה בהתאם לאופי המהדורה בהסכמתה של קהילת התורמים.
• ביקורת עמיתים: סקירת הגירסה בעמוד מסויים.
• דוגמה למהדורה ע"פ כתבי יד: אורחות צדיקים.

ה. לסיכום: "ויקיטקסט" מול "סְפַרְיָה"

• היקף לפי שפה (עברית) וממשק עברי: מתאים ליהודים בישראל.
• היקף לפי תוכן (יהדות) וממשק דו-לשוני: מתאים ליהודי התפוצות.

פרויקטים

מקרא על פי המסורה

זהו הפרויקט הכי חשוב שזכיתי להשתתף בו בוויקיטקסט. רוב העבודה נעשתה בשנים תשע"א-תשע"ה, אך שיפורים ותיקונים עדיין מתבצעים בו עד עצם היום הזה. קישורים אליו נמצאים בתבנית הזאת:

שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מקראי מועד · ויבינו במקרא (אודיו) · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הערות הנוסח · הבסיס הטכני לפרויקט בגליון נתונים · GitHub · תעתיק (מקרא פונטי) · ייבין · מדריך טכני · דיווח על טעות
♦ תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים ♦ נביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים · ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשר ♦ כתובים: תהלים · משלי · איוב · שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר · דניאל · עזרא · דברי הימים

תרגום אונקלוס

תרגום אונקלוס לתורה לפי המסורת התימנית (התאג'). פרויקט זה נעשה בשנת תשע"ו בשיתוף פעולה עם אלי לוי (שעשה את מלאכת ההגהה).

רש"י על התורה

פירוש רש"י על התורה במהדורת לימוד מנוקדת. פרויקט משנת תשע"ו, שבה סיימתי חצי מספר בראשית (וגם את הפרק הראשון בכל פרשת השבוע). מאז עובד עליו נחום במיומנות רבה, והוא מתקרב לסיומו של חומש דברים בעזר"ה.

חמש מגילות: יש גם כוונה לעשות דבר דומה עבור פירוש רש"י לחמש מגילות. בינתיים יש טיוטה התחלתית במרחב האישי שלי.

עוד דברים הקשורים למקרא

להלן עוד כמה דברים הקשורים למקרא (שהקמתי או שתרמתי להם):

• כתר תורה (תאג') (זהו דף נסויי בלבד, ודורש עדכון רציני, ובינתיים ראו תרגום אונקלוס)
• ויבינו במקרא (קבצי אודיו לטעמי המקרא, עזרתי לעצב את הפרויקט)
• רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים / לפי הסדר של פרשת השבוע
• תרגומים עבריים לדניאל ועזרא
• בן סירא (בשיתוף עם היוזמת העיקרית אור שפירא; מקווה בעזר"ה לחזור לזה)

הלכה: ערוך השולחן (הפרויקט הראשון שלי בוויקיטקסט)

בחג השבועות שנת תשס"ו החלטתי שהטקסט הכי מתאים לי ללמוד, להגיה, ולהעלות לוויקיטקסט הוא ערוך השולחן, בו אוכל לקיים "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" וגם "לשנות הלכות בכל יום". את העריכה הראשונה עשיתי ביום שלישי, י' סיון תשס"ו. והסימן הראשון שערכתי היה אורח חיים סימן רסז (מהלכות שבת), שהעליתי לאתר באותו יום.

יומיים לאחר מכן התחלתי לעבוד על הלכות תשעה באב, במטרה לסיים אותן עד תשעה באב באותה שנה, וב"ה עמדתי במשימה. מאז המשכתי לסיים את כל החלק השלישי של אורח חיים על הלכות המועדים לפי הסדר הזה (בערך): הלכות תשעה באב, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכה, לולב, חנוכה, מגילה. את הלכות פסח לא הספקתי לסיים לפני חג הפסח שנת תשס"ז, ועשיתי רק כשליש ממנו. אח"כ המשכתי להשלים את הלכות תענית, ראש חודש, יום טוב, וחול המועד. בסוף סיימתי בעזר"ה את כל הלכות המועדים עם השלמתן של הלכות פסח ביום חמישי, כ"ז במרחשון תשס"ח. כל החלק הזה של אורח חיים (שכולל 280 סימנים) לקח אותי קצת פחות משנה וחצי של עבודה רצופה (מאמצע סיון תשס"ו ועד סוף מרחשון תשס"ח). ב"ה שכך זכיתי לחזור על ההלכות של כל מועד שלושים יום (לפחות) לפני המועד.

כעת אני ממשיך את ערוך השולחן על ההלכות החשובות שבחלק האחרון של יורה דעה, החל מהלכות כיבוד אב ואם בסימנים ר"מ-רמ"א. ערוך השולחן הפך להיות הפרויקט האישי העיקרי שלי כאן בוויקיטקסט, כי הגעתי למסקנה שזה ממש תלמוד תורה, ושעל ידיו אוכל בו בזמן גם ללמוד וגם לתרום בו משהו בעל-ערך לציבור לומדי ההלכה.

בעבודתי בערוך השולחן אין לראות בשום פנים ואופן עבודה מושלמת, וכולם מוזמנים להוסיף לה: בתיקון טעויות הקלדה, בשיפור הפיסוק והחלוקה לפסקאות, ובמיוחד בבדיקת המובאות בערוך השולחן מהש"ס ומן הפוסקים.

בדרך כלל עברתי על כל סימן רק פעם אחת, וכולם טעונים בדיקה נוספת. לפעמים בקדתי ולמדתי את המובאות בהקשרם בש"ס ופוסקים, אבל ברוב הגדול של המקומות לא עשיתי כך, וגם כל אלה טעונים בדיקה. כי כל פעם שכתב המחבר ז"ל "עיין שם" – ראוי לקיים את דבריו. למידע נוסף על שיטת העריכה של ערוך השולחן בוויקיטקסט, ראו נא את דף המידע על המהדורה.

כולם מוזמנים להוסיף סימנים חדשים ולהגיה ולתקן את הקיימים. וכל המוסיף – יוסיפו לו מן השמים.

תוכנית עבודה:

1. √ לסיים בקרוב את הלכות מזוזה ביו"ד (עד סימן רצ"א).
2. √ לדלג עד הלכות אבלות בסוף יורה דעה (סימנים של"ד-ת"ג) ולהשלים אותן בעזרת ה' עד ראש השנה תשס"ט.
3. √ להשלים את הסימן הראשון בכל אחד מארבעת החלקים (בתור דוגמאות והתחלות): אורח חיים א, יורה דעה א, אבן העזר א, חושן משפט א. הושלם בעזר"ה במוצאי יום כיפורים תשס"ט).
4. √ לחזור לאורח חיים ולעשות את החלק הראשון (סימנים א'-רמ"א על "סדר היום" שמקבילים לשני הכרכים הראשונים בספר "משנה ברורה"). נראה לי שעבודה זו יקח בין שנה לשנתיים. אני מקווה מאד שמשתמש:נת- ה- ימשיך לעבוד במקביל על הלכות שבת, ואז נוכל בתקופה זו לסיים את כל אורח חיים. נשלם בערב שבת פרשת "זכור" תש"ע בעזרתו הנדיבה של משתמש:נת- ה-.

חזרה ל"יורה דעה":

1. √ להשלים את סימנים שכ"ב-של"ג עד הלכות חלה, מעשרות, וראשית הגז (הסימנים שבאים מיד לפני הלכות אבלות). עבור סימנים של"א-של"ב (הלכות מעשרות) שאין עליהם "ערוך השולחן" לעשות במקום זה את הסימנים המקבילים בלבוש עטרת זהב גדולה.
2. √ הלכות עכו"ם (סימנים קכ"ג-קפ"ב) בלבוש עטרת זהב גדולה, כי הסימנים האלה חסרים ב"ערוך השולחן".
3. הלכות נדרים ושבועות (סימנים ר"ג-רל"ט) בלבוש עטרת זהב גדולה, כי הסימנים ב"ערוך השולחן" לא נדפסו במהדורה המקורית ואין להם גישה חופשית. אלא אם כן משתמש:נחום אולי ירצה לעשות אותם, כי הוא משקיע המון עבודה בתחום של הלכות נדרים.
4. הלכות נידה (סימנים קפ"ג-ר"ב).
5. להשלים את ההלכות השונות שנשארו בסוף יורה דעה (רצ"ב-שכ"א).
   1. במיוחד את סימנים רצ"ב (שילוח הקן), רצ"ג (חדש), רצ"ד (ערלה), ש"ה (בכור אדם).
   2. אח"כ את כל השאר.
6. בעתיד אולי גם אותם הסימנים באבן העזר שחשובים הלכה למעשה עבור מסדרי קידושין ועורכי חופות.

רמב"ם ומחשבת ישראל

• הקדמת הרמב"ם למשנה (אלחריזי) - עדיין בשלבי עבודה, אבל חלק ניכר ממנו כבר גמור.
• הקדמת הרמב"ם לפרק חלק (שלמה בן יוסף) - שלם!
• הקדמת הרמב"ם למסכת אבות (אבן תיבון) הוא "שמונה פרקים" - רק טיוטה, עוד לא התחלתי לעבוד עליו.
• ספר המצות לרמב"ם - לא עבדתי על זה בכלל בוויקיטקסט, אבל אני חולם בעתיד לההדיר ולעצב אותו על פי תרגומו של הרב חיים הלר (במהדורתו הראשונה שהיא בנחלת הכלל).
• משנה תורה - תרמתי למבנה ולעיצוב של הספר בוויקיטקסט וכן כמה חלקים ממנו במהדורה מתוקנת ומעוצבת (ואף מנוקדת בכמה מקרים בודדים). כמובן שפרויקט המופת הוא בוודאי מפעל משנה תורה ואין מלים לתאר כמה שהפרויקט הזה מצויין בכל כך הרבה דרכים, אבל בכל זאת יש עדיין ערך נוסף להציע לפחות חלקים נבחרים מ"משנה תורה" במהדורה דיגיטלית נגישה וברשיון חופשי.

מוסר: ספר המידות (אורחות צדיקים)

בסביבות תשעה באב תשס"ט התחיל תורם אחר במצוה להעלות לכאן את שערי אורחות צדיקים. נדבקתי לזה, ולכן עשיתי אז "חופשה" מערוך השולחן כדי לעסוק בהגהה של אורחות צדיקים.

תוכנית עבודה:

1. √ לעבור על כל הטקסט של הספר בפעם הראשונה, ותוך כדי כך להוסיף חלוקה לחלקים ולפסקאות, פיסוק מלא, קישורים למקורות, ותיקון הטעויות הבולטות בטקסט המוקלד (שהם רבים), חלקם ע"י כתבי היד.
2. √ להקים את המבנה להצגת שערי הספר בסדר אלטרנטיבי שמשתקף מתוך כתבי יד וגם מהתוכן. מהדורה מקבילה זו ייקרא בשם ספר המידות השלם (ע"פ שמו המקורי של הספר דהיינו "ספר המידות" ולא "אורחות צדיקים").
3. √ לכתוב דף הסבר על שיטת תיקון הנוסח, וכן על עיצוב הטקסט.
4. להמשיך את תיקון הנוסח ע"פ כת"י באופן יסודי יותר, כאשר אני עובר על כל הטקסט בפעם השנייה.

סידורי תפילה

סידורים דיגיטליים מלאים לפי נוסח:

• "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" בעריכתו של פלטיאל בירנבוים, נוסח אשכנז - הקלדה מוגהת של נוסח התפילה מול סריקת המקור, עמוד בעמוד (בעזרתו האדיבה של נחום), לפי עקרונות עריכה ברורים; תרגום לעברית של כל ההוראות למתפלל והתאמה מלאה למנהג אשכנז בארץ ישראל.
• סִדּוּר מַהֲדוּרַת מָרְדְּכַי שְׁלִיחַ צִבּוּר, נוֹסַח עֵדוֹת הַמִּזְרָח - זכיתי לסייע לעורך של הסידור להעלות אותו לוויקיטקסט, ולהמשיך לפתח ולשפר אותו במשך הזמן.

סריקות חשובות:

• מחזורי אדלר: מחזורי אדלר לימים הנוראים ולשלוש רגלים (פלוס זה)
• סריקות מלאות של סידורים רבים ע"י "פרויקט הסידור הפתוח"

נוסח "ספרד":
להלן רשימה של סידורים שונים בנוסח "ספרד" (=נוסח החסידים), שהוא מנהגם של רוב בתי הכנסת ליוצאי ארצות אשכנז בארץ ישראל. מדובר על הסגנון הנפוץ של הסידורים בנוסח "ספרד" עד תקופת השואה והקמת המדינה בערך, ולא על נוסח חב"ד. בכל קישור ניתן לעיין בסריקה מלאה של כרך שלם, אלא אם כן מופיעה כוכבית (*).

1. סדור תפלת נהורא, לאשצוב תקע"ו. "והצגנו שני הנוסחאות, הן נוסח אשכנזים והן נוסח ספרדים".
2. סידור בית יעקב, ורשה תרמ"א. עם פירושים והוספות לרב יעקב עמדין (ראו כאן לדפוס לעמבערג).
3. סידור עיון תפילה, ורשה תרנ"ה. עם פירושו של רב יעקב צבי מקלנבורג.
4. סידור קרבן מנחה, וילנא תרנ"ז. מיועד לנשים. עם תרגום ופירושים ותחינות נוספות ביידיש.
5. סידור קרבן מנחה, ניו יורק תר"ס. מיועד לנשים. עם תרגום ופירושים ותחינות נוספות ביידיש.
6. סידור בית ישראל, ניו יורק תר"ס. עם תרגום ליידיש.
7. סידור תפארת יהודה, ניו יורק תרע"ב. ערך אברהם חיים (=א. היימן) חרלפּ. דפוס בהיר עם הוראות בעברית, מיועד לתלמידים.
8. סידור אוצר התפילות. וילנה: ראם, תרע"ה.
9. סידור שירה חדשה, וילנא תרפ"ב. עם פירוש והוראות בעברית מנוקדת, ופיסוק מודרני מלא, מאת חיים דוד רוזנשטיין. מיועד לתלמידים. רוזנשטיין היה מחנך עברי ופועל ציוני, ואביו של הבלשן והמילונאי אברהם אבן-שושן. לאחר קום המדינה ערך בנו של המחבר מחדש את הסידור "שירה חדשה" כדי לעשות ממנו "מהדורה ארצישראלית", וביצע בו הוספות ותיקונים לשם כך. המהדורה הארצישראלית יצאה לאור ע"י בית ההוצאה אשכל בשנת תש"ט, והוא נדפס מחדש פעמים רבות אחר כך. גם נדפסו מהדורות צילום של הדפוס המקורי ע"י הוצאת בקאל (ירושלים תשל"ב-תשל"ג). במהדורות הראשונות של הוצאת אשכול הדפיסו את התפילה לשלום המדינה בסוף הכרך, ובמהדורות הבאים עוד הוסיפו תפילות לנשיא המדינה, לחיילי צה"ל, וסדר התפילה ליום הזכרון וליום העצמאות. במהדורות החוזרות של הדור האחרון השמיטו את כל התפילות ה"ציוניות", וגם נשמט שמו של העורך המקורי.
10. סדור תפלת יעקב, פיעטרקוב תרפ"ט.
11. סידור נר דוד, קישינב תרצ"א. דפוס בהיר.
12. סידור תיקון מאיר*, ניו יורק תרצ"ה.
13. סידור שפה ברורה, פנולד (גרמניה) תש"ו (!).
14. סידור תפארת דוד, ניו יורק תשי"א. הסידור הראשון בנוסח ספרד עם תרגום לאנגלית.
15. סידורים בהוצאה מיוחדת לחיילי צה"ל ע"י הרבנות הצבאית הראשית: תשי"ב, תשכ"ג (עמ' 517-523), תשכ"ג (עמ' 496), תשכ"ז (עמ' 498-500), תשכ"ח (עמ' 498-500).

נסיון אמיץ לברר את מקורם של כל הנוסחים השונים שנדפסו ביחד בסידורי "נוסח ספרד", חלקם בסוגריים ולעתים קרובות בכפילות מיותרת, הוא סדור תפלת ישראל בעריכותו של דניאל גולדשמיט, תל-אביב: מסדה, תשכ"ד (רשומה ביבליוגרפית). סידור זה מצוין בשביל העיון, כדי להבין את התופעה המורכבת הנקראת "נוסח ספרד" ולזהות את מקורו של כל מרכיב הנמצא בה. אבל הוא לא מתאים למתפלל הרגיל ולא לשליח ציבור. המתפלל הרגיל יתקשה להשתמש בו בגלל האפשרויות המקבילות שהוא מציע, ושליח ציבור המנסה להתפלל מתוכו יתקשה להתאים את עצמו למה שמקובל בפועל בבתי הכנסת.

סדר התפילות למועדי התורה בנוסח ספרד:

• מחזור קרבן אהרן (וילנא, ראם: תרמ"ב); עם הביאור קרבן אהרן ותרגום ליידיש. כרך ראשון לראש השנה ויום הכפורים; כרך שני לשלש רגלים.

הקדשות

• מהדורת "מקרא על פי המסורה" מוקדשת לרעייתי האהובה תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין-קדיש לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. את בשבילי היהלום שבכתר.
• ערוך השולחן הלכות אבלות (יורה דעה סימנים של"ט-ת"ג). לימוד ההלכות והעלאתן לעילוי נשמתה של פרידה כהן זצ"ל, בת-דוד שהיית כמו סבתא, והכירה לי את ארץ ישראל.
• ספר המידות השלם (ראו להלן). לימודו ותיקונו ועיצובו של הספר לעילוי נשמתו של בנימין כהן זצ"ל, בן-דוד שהיה לי כמו סבא, והכיר לי את ארץ ישראל. יהודי שלם במידותיו כמוהו לא הכרתי.
• ערוך השולחן הלכות תפילה (אורח חיים סימנים פ"ט-קל"ד). לימוד ההלכות והעלאתן לעילוי נשמתו של של אברהם מאיר בן מרדכי ויהודית דנטוס זצ"ל. נפטר והלך לעולמו בשבת פרשת "יתרו", כ' שבט תשס"ט. הכניס אורחים כמו אברהם אבינו וביתו היה פתוח לרווחה, בשמחתו היה מאיר פנים לכל מי שזכה להיות בסביבתו.

קישורים לספריה התורנית של ילדותי

• תנ"ך מהדורת לטריס
• תרגום של התנ"ך לאנגלית (JPS 1917), מפתח לעמודים הסרוקים, דפדוף במהדורה משופרת (מבחינה אסתטית) שיצאה לאור בשנת 1955
• סידור שביל חדש
• הסידור השלם (מאת פלטיאל בירנבוים)
  • בעברית: דפדוף, מפתח לעמודים הסרוקים, מהדורה ישראלית דיגיטלית חדשה
  • באנגלית: מפתח לעמודים הסרוקים

תקווֹת לעתידו של ויקיטקסט

הרחבת הקהילה ומאגר הטקסטים

זנקנו בשנה האחרונה (תשס"ט) למצב שנצפים אצלנו כ-100,000 דפים כאן בכל ביום! זה אומר שאנחנו הרבה יותר מוכרים (וגם שימושיים) ממה שהיינו בשנים הראשונות.

גם קהילת התורמים גדלה, אבל לא באותם מימדים. צריך למצוא דרך לעניין אנשים במה שקורה כאן, לא רק מצד השימוש במאגר וקריאתם של הטקסטים, אלא גם שיותר אנשים יתרמו באופן פעיל להרחבתה של הספרייה ולשיפורה, שתהיה יותר איכותית, יותר שימושית, ויותר מגוונת.

שיתופי פעולה

הייתי רוצה שנמצא את הדרך הנכונה ליזום שיתופי פעולה עם פרויקטים אחרים שדומים לנו (שבהם מאגרים של טקסטים עבריים ברשת). ביניהם:

• אתר hebrewbooks.org.
• פרויקט בן-יהודה
• אתר דעת
• מכון ממרא
• תורת אמת
• המגיהים-המבוזרים של פרוייקט גוטנברג באירופה ובקנדה (שם יש תשתית לטיפול בטקסטים בעברית, תשתית שאין למגיהים-המבוזרים המרכזיים בארה"ב).

נוהל תקין לבעלי סמכויות

חשוב שנהלי הסמכויות בוויקיטקסט העתידי יהיו שקופים, ושכל הסמכויות תהיינה תלויות באישור תקופתי של כלל ציבור התורמים. אני מכבד את אלו שחושבים שעדיין הקהילה קטנה מדי לעסוק באישורים תקופתיים, אבל דעתי האישית שצריך להתחיל בנוהל תקין דווקא כאשר אנחנו עדיין קטנים וזה עדיין אפשרי. כי כאשר הקהילה תהיה יותר גדולה, כולל אנשים עם ותק רב, אז יהיה הרבה יותר קשה לשנות נהלים באמצע.

תכל'ס, רצוני שבסופו של דבר נגיע דווקא לתוצאה כזאת. חשוב להודות על האמת: כאשר הציעו לראשונה שיעשו אישורים תקופתיים לבעלי סמכויות בוויקיטקסט האנגלי, דווקא התנגדתי. טענתי אז שזו ביורוקרטיה יתרה ואולי אף מזיקה. אבל אח"כ ראיתי באופן ברור שזה תורם המון ליציבות של הציבור, לאווירה הטובה, ולשת"פ חיובי יותר בין התורמים. אכן כמעט כל הזמן כולם תומכים באישור מחודש פה-אחד (חוץ ממקרים של בעלי סמכויות שכבר אינם פעילים, ולעתים רחוקות במקרים של בעלי סמכויות שהתנהגותם עברה את הגבול של הטעם הטוב לדעתו של חלק מהציבור). אבל "פה-אחד" זה לא דבר רע או מגוכח בסיבה פשוטה: כי מה שבאמת חשוב זה לא התומכים אלא הנתמך; תודעתו היא שסמכויותיו נובעות אך ורק מרצון הציבור, ושהוא חייב לפעול בהתאם.

אני מקווה שלעולם לא נגיע בוויקיטקסט למצב עגום שכזה.

מדיניות "עין טובה": הנטייה תמיד להכיל

למרות שבדרך כלל ברור איזה טקסטים שייכים להיות בוויקיטקסט, וגם איזה סוג של חומרי-עזר הנלווים לטקסטים, בכל זאת יש תחום "אפור" של תכנים מסויימים שלגביהם צריך להפעיל שיקול-דעת. רצוני לראות מדיניות בוויקיטקסט של "עין טובה" לגבי תכנים כאלה. לדוגמה: שיידרש לא רק רוב פשוט כדי למחוק טקסט או כדי לאסור תחום מסויים בוויקיטקסט, אלא רוב מיוחס בשביל זה. וכן באווירה הכללית שתשמר תמיד הרצון הציבורי שקיים כבר היום לראות כל תרומה בעין טובה וברצון בסיסי לקבל אותו. כמובן שיש גם מקרים שצריך להגיד "לא", אבל הם צריכים להשאר היוצאים מן הכלל.

סטטיסטיקה

• סטטיסטיקה רב-לשונית עדכנית
• סטטיסטיקה מפורטת אבל לא עדכנית על מיזמי ויקיטקסט בכל השפות
  • סטטיסטיקה על ויקיטקסט עברית בצורת טבלאות
  • סטטיסטיקה על ויקיטקסט עברית בצורת גרף נתונים
• הדפים הנצפים ביותר

תוכן פתוח (Open Content)

• הגדרת החופש ליצירה תרבותית חופשית (חסר שם תרגום לעברית!)
  • הודעה
  • רשימת הרשיונות המתאימות להגדרה
• הגדרת החופש ליצירה תרבותית חופשית (מיושן?)
• Creative Commons
• CC בישראל, פורום
• אתר "ויקיליברס"

ניסויים

• סדר עבודת ישראל
• מפתח ראשי לאור השם

גרסאות יציבות

דפי עזרה קיימים באנגלית:

• ויקיספר אנגלית
• ויקיחדשות אנגלית וגם על מבקרים ועל עורכים

קישורים שימושיים

כתבי־יד לתורה

ספר דברים | הערות על דברים | חטפים בתורה | געיות בתורה | דפוסים | רשימת כתבי־היד במבוא למהדורה | מקלדת וירטואלית עם טעמי המקרא

כתבי־יד מזרחים שהשתמשנו בהם בעקביות:

1. כתי"ל
2. כתי"ל1. עמ' 472.
3. כתי"ב (מבראשית לט,כ [עמ' 65] עד דברים א,לב [עמ' 326])
4. כתי"ש
5. כתי"ש1
6. כתי"ק3. עמ' 583.
7. כתי"ו. עמ' 387. חסר במדבר כו,סג (סוף הפקודים עמ' 387) עד במדבר לה,ו (ערי הלויים) עמ' 406; יש מילוי בכתב יד אחר בעמ' 388-405. עמ' 483.

כתבי־יד מזרחים נוספים (עשינו בהם שימוש לעתים רחוקות, בעיקר בספר בראשית):

1. תורה; כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10. כת"י ל3; (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל כל התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים. (סוף במדבר החל מעמ' 171). עמ' 223.
2. תורה; כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59. כת"י ל9; (שנת 1022). כולל בראשית א,יד-ט,יז ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים כט:ב-לו:יג (החל מעמ' 159). חסר עד דברים ה,כט עמ' 242.
3. תורה; כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8 (שנת 1021, מהסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים, זכריה בן ענן). סוף במדבר החל מעמ' 289. עמ' 296.
4. תורה; כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80 (כתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א; כתיב קרוב למסורה, ניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר). כולל בראשית כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-שמות ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, ויקרא יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, במדבר א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-דברים לא:יד, לג:יח-סוף. עמ' 163.
5. תורה ומסורה (מיוחדת) משולבות עם תפסיר רס"ג (נוסח מיוחד במינו); כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1 (כתיבה מזרחית, מאה הי"א, קרוב מאוד לכתר). חסר עד בראשית ב:ג. חסר גם משמות מ:כד עד ויקרא טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. עמ' 095.

תיגאן (בעיקר בספר בראשית):

1. תאג' חבשוש
2. תאג' דפוס ראשון

כתבי־יד ספרדים (בעיקר בספר בראשית):

• כתי"ה
• כתי"ש2
• תנ"ך ליסבון
• פריז 25

כתבי־יד לנביאים

כתבי־יד מזרחים (רשימת כתבי־היד במבוא למהדורה):

1. כתר ארם צובה: מקראות גדולות הכתר או מהדורת הצילום
2. כתי"ל
3. כתי"ש1
4. כתי"ק: ויקישיתוף או אתר הספריה הלאומית
5. כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 [לשעבר B 247] (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל את רוב המקרא החסר בו. קישור ל"כתיב": פריט, תצוגה.

כתבי־יד תימנים וספרדים:

1. כתי"ב1 (כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיגאן וקרוב למסורה הטברנית)
2. כתי"ש2 "כתר שם טוב" (כתב־יד ספרדי מדויק שהוא קרוב במיוחד למסורה הטברנית)

כתבי־יד לכתובים

כתבי־יד מזרחים (רשימת כתבי־היד במבוא למהדורה):

1. כתר ארם צובה: מקראות גדולות הכתר או מהדורת הצילום
2. כתי"ל
3. כתי"ש1
4. כתי"ק13 (כתובים, מזרחי, משנת 1028); שלם.
5. כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 (קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בספרי הכתובים).
6. כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92 (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.
7. כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34 (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך מכיל את רוב המקרא החסר בכתר בסוף כתובים.

כתבי־יד תימנים וספרדים:

1. כתי"ק-מ (כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיגאן וקרוב למסורה הטברנית)
2. כתי"ב1 (כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיגאן וקרוב למסורה הטברנית)
3. כתי"ש2 "כתר שם טוב" (כתב־יד ספרדי שהוא קרוב במיוחד למסורה הטברנית)

קוד שימושי

• ﭏ · •
• W:עזרה:הוראות תנאי
• W:עזרה:מילות מפתח
• <!--הערות בתוך הקוד-->
• <div dir="LTR">
• <div dir="RTL">
• </div>
• Extension:Labeled Section Transclusion
• <קטע התחלה=א/> ... <קטע סוף=א/>
• {{#קטע:שם הדף|שם הקטע}}
• <references/>
• <nowiki>
• </nowiki>
• <noinclude>
• </noinclude>
• <div dir="RTL"> </div>
• <div dir="LTR"> </div>
• <קטע התחלה=א/> ... <קטע סוף=א/>
• <section begin=x/> ... <section end=x/>
• {{#section:article|chapter1}}
• <center>
• </center>
• <big><big><big> </big></big></big>
• <small> </small>
• <small><small>
• </small></small>
• M:Help:Link#Anchors
• <span id="{{{1}}}" חזור/>
• {{#שווה:{{{רווח|}}}|לא|| }} (אם רווח=לא אז אל תעשה שום דבר, אחרת יש להראות רווח)
• {{#תנאי:{{{פרק|}}}|{{{פרק}}}|}} (אם יש פרק אז תכתוב את הפרק ואם לא אז אל תעשה שום דבר)

מבחר סימנים ביוניקוד:

• ←→→←৳§§«»||↔↑↓•••«»∞♫♬♫
• –ẒẓḥḤṬṭ—

פרויקטים במרחב האישי

בתקווה שחומר ישולב בעתיד במרחב הראשי, וכאן יישאר תיעוד לגירסה הראשונה.

• משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה
• משתמש:Dovi/סדר עבודת ישראל

ארגז החול שלי

• משתמש:Dovi/ארגז החול
• משתמש:Dovi/ניסויים
• משתמש:Dovi/מפרשי יסוד
• משתמש:Dovi/מתג קטן
• משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים
• משתמש:Dovi/ניווט פרקים במקרא על פי המסורה
• משתמש:Dovi/סימון של שווא נע במקרא
• משתמש:Dovi/רש"י מנוקד על מגילת שיר השירים
• משתמש:Dovi/רש"י מנוקד על מגילת רות
• משתמש:Dovi/רש"י מנוקד על מגילת איכה
• משתמש:Dovi/רש"י מנוקד על מגילת קהלת
• משתמש:Dovi/רש"י מנוקד על מגילת אסתר
• משתמש:Dovi/רש"י מנוקד על חמש מגילות לעזים
• משתמש:Dovi/תרגום שיר השירים
• משתמש:Dovi/תרגום רות
• משתמש:Dovi/תרגום איכה
• משתמש:Dovi/תרגום קהלת
• משתמש:Dovi/תרגום אסתר
• משתמש:Dovi/תרגום שני על אסתר
• משתמש:Dovi/Decalogue
• משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם
• משתמש:Dovi/קוד להצגת פסוקים ופירושים
• משתמש:Dovi/עירובין
• משתמש:Dovi/הגדה של פסח
• משתמש:Dovi/מקרא ותרגום קוד לבראשית
• משתמש:Dovi/מקרא ותרגום קוד לשמות
• משתמש:Dovi/מקרא ותרגום קוד לויקרא
• משתמש:Dovi/מקרא ותרגום קוד לבמדבר
• משתמש:Dovi/מקרא ותרגום קוד לדברים
• משתמש:Dovi/בדיקת קמץ קטן
• משתמש:Dovi/סדר התפילה לפי שערים
• משתמש:Dovi/אשת חיל דו-לשוני
• משתמש:Dovi/ארגז חול לתצוגת המקרא
• משתמש:Dovi/ספר בראשית נסיוני עבור אראל
• משתמש:Dovi/ספר שמות נסיוני עבור אראל
• משתמש:Dovi/ספר ויקרא נסיוני עבור אראל
• משתמש:Dovi/ספר במדבר נסיוני עבור אראל
• משתמש:Dovi/ספר דברים נסיוני עבור אראל
• משתמש:Dovi/עשרת הדברות בספר שמות
• משתמש:Dovi/עשרת הדברות בספר דברים
• משתמש:Dovi/נסיונות
• משתמש:Dovi/מספרים לפרקים
• משתמש:Dovi/רווחים במקרא
• משתמש:Dovi/מיזמי ויקימדיה
• משתמש:Dovi/תבנית למקראות גדולות
• משתמש:Dovi/תבנית חדשה לברוכים הבאים
• משתמש:Dovi/לוח חדש לתלמוד בבלי
• משתמש:Dovi/לוח חדש לתלמוד ירושלמי
• משתמש:Dovi/לוח למשנה תורה
• משתמש:Dovi/נסיונות עם ניקוד
• משתמש:Dovi/הכללת קטעים
• משתמש:Dovi/ניווט ספרי המקרא
• משתמש:Dovi/מספרי פרקים
• משתמש:Dovi/כתיב הרמב"ם
• משתמש:Dovi/משנה תורה לרמב"ם
• משתמש:Dovi/דפי התוספתא בדפוס צוקרמנדל
• משתמש:Dovi/טבלת שערים
• משתמש:Dovi/מכתב לרב פרופ' יהודה אייזנברג
• משתמש:Dovi/טקסט גולמי לשחרית

שונות

• אורח חיים = 697 סימנים.
• יורה דעה = 403 סימנים.
• אבן העזר = 178 סימנים.
• חושן משפט = 427 סימנים.

אבן העזר + חושן משפט = 605 סימנים.

• ארבעה טורים = סה"כ 1705 סימנים.