מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
עומר
|
הגייה* |
omer
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ע־מ־ר א
|
דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
נטיות |
ר׳ עֳמָרִים; עֹמֶר־, ר׳ עָמְרֵי־
|
- לשון המקרא יחידת מידה של נפח. שווה לנפח של 43.2 ביצים ממוצעות. או עשירית האיפה.
- ”לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ.“ (שמות טז, פסוק טז)
- ”וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא.“ (שמות טז, פסוק לו)
- אגודת שיבולים לאחר קצירתן.
- ”כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה“ (דברים כד, פסוק יט)
- ”הרוח שפזרה את העמרים אומדים אותה כמה לקט היא ראויה לעשות ונותן לעניים“ (משנה, מסכת פאה – פרק ה, משנה א)
- סוג של קרבן מנחה המובא לבית המקדש.
- לשון חז"ל תאריך בלוח השנה העברי. היום הששה עשר בחודש ניסן. יום הקרבת קרבן העומר.
- [עממי] תקופת זמן בין ששה עשר בניסן ועד חג השבועות. קיצור מספירת העומר
- אני לא מצטלם בעומר כי אני נראה נורא עם הזקן.
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
- נראה שמשמעות 2 היא היסוד למילה. ושורשה מעֲרֵמָה. אך יתכן שלהיפך. ב"אגרות בר כוכבא" דורש בר כוכבא מפקודיו - "די יעמרן וישלחן למחניא, פירוש: שיערמם (יבול של שיבולים) וישלח למחנה" . מופיע בתוספתא - ”רבי יהודה אומר העושה כל שדהו עומרין (ומעמר) בהן (כמעמר) לגדיש“ (תוספתא, מסכת פאה – פרק ג, הלכה ה) [1] [2].
- משמעות 3 מתייחסת למנחת הקרבן שהיתה כנראה כנפח עומר-שעורים (1). משמעות (4),(5) נגזרות מן 'שם הקרבן/מנחה'.
- ↑ משמעות 2 מופיעה תדיר בלשון חז"ל , ורק במקום אחד (שם) במקרא. המקובל רבי יעקב עדס הוכיח שעומר אינו במשמעות של 'מידה'. שכן אינו תואם את גדרי הדינים לחיוב העומר המדובר בפסוק זה (מצות שכחה)
- ↑ עפ"י החוקר יהושוע מ. גרינץ, שבטי הערבים הנודדים בסיני נוהגים לכנות: "ספל קטן לשתייה" ,בשם - "אֻעְמְר" . השוו أَغْمَار 'אֲעְמר' - (غُمَر)[דרושה הבהרה] כלים לשתייה עבור אדם או בהמה
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
עימר
|
שורש וגזרה |
ע־מ־ר א
|
בניין |
פִּעֵל
|
- אסף שיבלים לאגודה. הכין מצבור של תבואה.
- ”שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר“ (תהלים קכט, פסוק ז)
- ”החותך כריכות ועתיד לעמרן וכן אגודי השום ואגודות השום והבצלים אין להן שכחה המעמר מפני דליקה ומפני אמת המים אין להן שכחה מפני שעתיד לבחן“ (תוספתא, מסכת פאה – פרק ג, הלכה ח).
- ”כמה יגע אדם הראשון ולא טעם לוגמה אחת עד שזר' וחרש וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה ואחר כך אכל“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ו, הלכה ב)
- ”פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים, ויצא לשדה ומצא שדה מלאה עומרים ועימר רבי כל השדה כולה“ (בבלי, מסכת שבת – דף קכז, עמוד א)
- לשון המקרא [ארמית] צמר
- ”חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק - צוֹפֶה הָיִיתִי עַד כִּי מוֹשָׁבִים הוּטְלוּ וְעַתִּיק יוֹמִין יוֹשֵׁב לְבוּשׁוֹ כְּׁשֶׁלֶג צָחוֹר וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי מוֹשָׁבוֹ זִיקוּקִים שֶׁל אֵשׁ וְגַלְגַלָיו אֵשׁ בּוֹעֵר “ (דניאל ז, פסוק ט)