קדם-דפוס
קדם-דפוס (באנגלית: Prepress) הוא תהליך בתעשיית הדפוס וההוצאה לאור המתרחש בין יצירה של פריסת הדפסה לבין ההדפסה הסופית. תהליך זה כולל ייצור של גלופת הדפסה, נושאת תמונה או תבנית, כמו גם את ההתאמה של תמונות וטקסטים או יצירת קובץ הדפסה באיכות גבוהה. לאחר כניסת המחשוב לתהליך הקדם-דפוס משלוח ההדפסה מהלקוח הוא בדרך כלל אלקטרוני בפורמט PDF[1].
שלבי הקדם-דפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]השלבים הבאים נחשבו כל אחד כחלק מהקדם-דפוס בזמן זה או אחר:
- סידור האותיות, מקצוע שהיה קיים ממהפכת הדפוס עד סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 עם המצאת המדפסות.
- העתקת עריכה (Copy editing), העבודה שעושה עורך כדי לשפר את העיצוב, הסגנון והדיוק של כתב היד.
- שפת סימון, שפה מלאכותית המשתמשת בקבוצה של הערות לטקסט המגדירות את מבנה הטקסט ואופן הצגתו. שפות סימון נמצאו בשימוש במשך מאות שנים, ובשנים האחרונות שימשו גם בהגדרות הקלדה ממוחשבת.
- הגהה
- הוספת מפתח עניינים
מחשוב תהליכי הקדם-דפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20, טכניקות קדם-דפוס בעזרת מחשב החלו להחליף את התהליכים המסורתיים של חדר חשוך ושולחן אור, ובתחילת שנות ה-2000 המילה קדם-דפוס הפכה, במובנים מסוימים, לשם נרדף לקדם-דפוס דיגיטלי. מיד לפני כניסת המחשבים המרכזיים לתהליך, חלק גדול מהתעשייה השתמש במצלמות בפורמט גדול כדי ליצור עותקים מבוססי אמולסיה (סרט צילום) של טקסט ותמונות. ככל שטכנולוגיית טרום-דפוס דיגיטלית הפכה פחות מורכבת, יעילה ואמינה יותר, וככל שהידע והמיומנות הנדרשים לשימוש בחומרה החדשה ובעיקר בתוכנה הפכו נפוצים יותר בכוח העבודה, אוטומציה דיגיטלית הוכנסה לכמעט כל חלק בתהליך.
מספר חברות ישראליות היו חלוצות במחשוב תהליכי הקדם-דפוס, בהם חברת סאיטקס קורפוריישן שיצרה תחנות עבודה, תוכנה, סורקים ותוויינים לשוק הקדם-דפוס[2]. וחברת קריאו שפיתחה פתרון הנקרא Computer to plate - CTP - מהמחשב אל פלטת הדפוס (אנ'). הכנס של המידע להדפסה לפלטות דפוס ישירות מהמחשב, תוך ייתור השלב של הפילם[3]. בשנת 2000 מיזגו קריאו וסאיטקס את הפעילות שלהם בתחום[4]. שתי חברות ישראליות נוספות, חברת אלביט מערכות ראיה (EVS) ו-AVT, פיתחו מערכות בדיקה אופטיות לבדיקת איכות בתחום הדפוס[5][6].
בעשור הראשון של המאה ה-20 פותחו תוכנות קדם דפוס, אשר נועדו לאפשר כמה שיותר יעילות בתהליכי העבודה לפני הדפוס. כלים אלה הפכו בהמשך לנגישים באופן מקוון, ומאפשרים לעובדים שונים לעבוד על פרויקט אחד בו-זמנית, לרוב ממקומות שונים. פונקציונליות מרכזית בתוכנות אלו אפשרו אוטומטיים להפחתת שגיאות, חיזוק תקני איכות והאצת הייצור. חברה בולטת בתחום זה היא חברת Electronics for Imaging (EFI)[7].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהודה קונפורטס, הפרינט לא מת – והעתיד שלו ורוד מתמיד, באתר "אנשים ומחשבים", 5 ביוני 2016
- ^ אורי גינוסר, תראה מה שצבע יכול לעשות, מעריב, 3 במרץ 1992
- ^ עדי מנדלסון, ... ויכולה רק לקנא בקריאו, באתר גלובס, 1 באוגוסט 1999
- ^ איי אונליין, קראו-סאיטקס חברת קדם הדפוס הדיגיטלי יוצאת לדרך עצמאית בעקבות השלמת המיזוג, באתר TheMarker, 5 באפריל 2000
- ^ עומרי כהן, EVS תספק מערכות בדיקה אופטיות ליצרנית ציוד קדם-דפוס בחוזה OEM; פוטנציאל המכירות נאמד ב-3-4 מיליון דולר, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 2004
- ^ TheMarker digital, הזמנות במעל מיליון דולר ל-AVT בתערוכת הדפוס דרופה, באתר TheMarker, 8 ביוני 2004
אורה קורן, משחקי שליטה בבקרת הדפוס, באתר הארץ, 25 במרץ 2008 - ^ סופי שולמן, קריאו נלחמת עם אפי על החברה הבת פרינטקפה, באתר TheMarker, 21 בפברואר 2003